מה תכליתה של מערכת משפט? לשם מה היא קיימת? זו שאלה שכדאי להרהר בה, לפני שממהרים לחרוץ דעה על שאלת העסקה-או-לא-עסקה עם נתניהו. מקהלה כמעט אחידה של פרשנים, צייצנים, כתבנים ואקטיביסטים הגיבה לאפשרות הזאת בתדהמה. עורך דין אחד אמר שזה נגד האינטרס הציבורי. עוד אחד, יועץ ומקורב, חושב שגם הוא יודע מה האינטרס הציבורי. זו תהיה חרפה לדורות, קבע פוליטיקאי-לשעבר, עמית-לשעבר של נתניהו. אחד החל בגיוס תרומות, כדי שנתניהו לא ייאלץ להתקפל. הנזקים יהיו ״קטסטרופליים״, קבעה עיתונאית. זה בכלל לא חוקי, הודיע פרשן משפטי. זה כישלון – הזהירה מנחה ותיקה. זו תהיה עסקה ״איומה״, התריע עמית שלה. מקהלה ארוכה ואחידה. מקהלה קולנית ומזועזעת. ומה יש לומר, הציבור איתה (סקרים בערוצים 11 ו-12 הוכיחו).
הזדמנות אחרונה? בואו לדרג את האמון שלכם בנתניהו כראש האופוזיציה
מה אתם חושבים, הדולר עוד ירד לשווי של פחות משלושה שקלים?
מה תכליתה של מערכת המשפט? נתחיל במה שבוודאי איננו תכליתה: לספק את תאוותם של עיתונאים, פרשנים וסתם צופים לסיפור טוב עם סוף דרמטי. בשביל זה יש את מחלקת הדרמה של כאן. נכון, משפט ממושך, שסופו הכרעה, לזיכוי או להרשעה, סטירה מצלצלת לכאן או סטירה מצלצלת לכאן – כך אמור להיגמר סיפור טוב. בניצחון הטובים, או בניצחון הרעים, ותחליטו אתם מי הרעים ומי הטובים. נכון – כולנו נשמח לגבש ידיעה נחרצת על מה קרה ולמה קרה. ויהיה נוח יותר עם האפשרות לכנות את הנאשם ״אשם״, או את השופט ״רשע״, או את הפרקליט ״רשלן״, או את התביעה ״אמיצה״, או משהו מכל הדברים האלה. יבואו המפגינים על סיפוקם, אלה שבעד או אלה שנגד. יבואו התחקירנים והדעתנים על סיפוקם. אלה יאמרו ״אמרנו לכם״ וגם אלה יאמרו ״אמרנו לכם״. מה שלא יהיה, כולם יאמרו ״אמרנו לכם״, כי הם באמת אמרו.
אבל תכלית של מערכת המשפט איננה לספק את מאוויהם של כל אלה. תכליתה לשרת את החברה הישראלית שכפופה לחוקיה ולמוסדותיה. תכליתה לפתור בעיות, ולהשתדל לא ליצור בעיות גדולות מהן.
אחת הדרכים לשרת את החברה היא לתת תחושה שנעשה צדק. ואכן – אם נתניהו יחתום על עסקת טיעון לא תהיה תחושה שנעשה צדק. לא צדק עם התביעה, שלעולם לא נדע אם המעיטה או הפריזה כאשר בחרה להאשים את ראש הממשלה בשוחד. גם לא צדק עם הנאשם, שלעולם לא נדע אם הודבקו לו האשמות משום שהיה אשם או משום שהיה מי שרצה לסיים את תקופת כהונתו הארוכה. לכל מי שכעס על הנאשם, שיצא לרחובות כדי לקרוא לו בשמות גנאי, שעמד בגשם כדי לתבוע שיועמד לדין, לא יהיה לאן להוליך את הכעס. לכל מי שכעס על הפרקליטות, על היועץ, על האליטות, על כנופיית שלטון החוק, גם לאלה לא יהיה לאן להוליך את הכעס.
אם תהיה עסקת טיעון (ונודה על האמת, מותר להיות חשדנים האם עסקה כזאת באמת עומדת להיסגר), שקט פתאומי ישתרר. שקט מוזר. כמו סרט מתח שנגדע באמצע.
הי – מה קורה? הגיבור מתגבר על הנמר או הופך לטרף? הוא מנצח את החייזרים, או שכדור הארץ מושמד?
לא זה ולא זה. הושגה עסקה. התסריטאי והבמאי החליטו לעצור כאן.
הי – אבל עמדנו בתור, שילמנו כרטיסים, כססנו ציפורניים!
מצטערים, התסריטאי והבמאי החליטו לעצור. ונא לא לשכוח מעילים בדרך החוצה.
עכשיו שוב: מה תכליתה של מערכת המשפט? נתניהו איננו רוצח שיש לשים מאחורי סורג שמא יפגע בעוד שני אדם, או בכדי להרתיע רוצחים אחרים. במקרה הכי גרוע, אם בית המשפט יקבל את מה שנאמר בכתב האישום, הוא איש ציבור מושחת. מטרת העמדתו למשפט כפולה: למנוע ממנו להמשיך בפעילות מושחתת, ולהרתיע את המושחת הבא. הסכמה על קלון והרחקה לתקופה ארוכה מהחיים הציבוריים תפתור את הבעיה הראשונה. נשארנו עם השנייה. עליה אפשר להתווכח בנחת, וגם ויכוח כזה מחייב התעמקות בכמה סעיפי משנה: האם ההכרח להרתיע אנשי ציבור ממעשי שחיתות מצדיקה משפט של כמה שנים, על כל השלכותיו הציבוריות, כולל ההשלכות הצפויות במקרה שנתניהו יזוכה. האם עסקת טיעון שבה נתניהו יורשע, יורחק, אבל לא ייכלא, תענה על הצורך בהרתעה או לא.
המוחים והזועמים על האפשרות של עסקת טיעון מציבים בראש דאגותיהם את האמינות של מערכת המשפט. הם טוענים שאם תהיה עסקה, נתניהו יוכל לטעון שהנה, באמת המטרה הייתה פוליטית – להרחיק אותו. הם טוענים שאם תהיה עסקה, הציבור עלול להתרשם, שבאמת לא היה מספיק חומר להרשעה. הם טוענים שאם תהיה עסקה נתניהו יצליח לחמוק מהעונש שמגיע לו. אלה לא טענות מופרכות. הנזקים הללו אכן עלולים להתממש. אבל אלה טענות חלקיות. מולן צריך להציב גם את רשמית הנזקים שעלולה להתממש אם לא תהיה עסקת טיעון. המתח הציבורי והחברתי סביב מערכת המשפט יימשך עוד שנים ארוכות. היכולת של נתניהו להשתמש לרעה בכוחו הרב, כראש אופוזיציה וראש ממשלה בפוטנציה, יישמר. האמון במערכת המשפטי יעורער וייבחן מחדש אחרי כל עדות, מלווה בספינים ושמועות. השיתוק במערכת הפוליטית יימשך. קל להסביר מה רע באפשרות של הסדר טיעון – וקל יותר לעשות זאת אם שוכחים להסביר מה רע באפשרות הנגדית. ויש בה לא מעט רע.
האם כל זה אומר שהסדר טיעון הכרחי, שהוא המוצא היחיד הסביר? לא, זה לא מה שזה אומר. אבל זה כן אומר שאין סיבה למקהלה אחידה (עם כמה קולות בודדים שאומרים אחרת). אין סיבה להניח שישנם כמה מושחתים או אידיוטים בצמרת, שרוצים לסגור עניין לרעת האזרחים. אין סיבה להניח שרק למתנגדי העסקה יש נימוקים טובים, ולתומכיה יש רק אינטרסים פגומים. אין סיבה להניח שהמשך המשפט הוא בוודאות הבחירה הנכונה ועסקת טיעון היא הבחירה הלא נכונה. בעיקר – אין סיבה לעשות דה לגיטימציה מוסרית למי שתומכים בהסדר טיעון. תמיכה בעסקת טיעון איננה תמיכה בשחיתות המנהיגים. תמיכה בעסקת טיעון איננה תמיכה בשלטון האליטות. תמיכה בעסקת טיעון היא פשרה. סתם פשרה פושרת, מהסוג שכולנו עושים כל יום. פשרה תמיד קשה למכור, כי אף אחד לא יוצא ממנה מרוצה. ובכל זאת, פשרה היא לעיתים קרובות הבחירה הנכונה.