fbpx

על הזכות להשפיע בלי להצביע

אתמול אצל קלמן ליבסקינד, בעצם העניין, ניסיתי להציע טיעון על אודות עצלני הבחירות. אלה שלא באים להצביע. מערים ליכודיות, או מערים אחרות, אלה שהולכים לים, אלה שדוחים לאחר כך, ואלה שמודיעים מראש שהפעם לא. אנסה להציע אותו מחדש, בצורה קצת יותר מסודרת. פשוט כי יש דברים שבטלוויזיה הולכים לאיבוד, ובהצגה מסודרת קצת פחות.

שאלת ה״עצלנים״ שלא באים עלתה בגלל התבטאות של שמעון ריקלין בערוץ 14 נגד תושבי מה שהוא כינה ״עיירות הפיתוח״ שלא באים להצביע. זו היתה כמובן התבטאות שמטרתה הוצאת הבוחרים מהבית. בוחרי ליכוד – הוא לא קרא לערבים להפסיק להיות עצלים ולבוא לקלפיות במספרים גדולים. כך שראוי להפריד בין המטרה שלו (נצחון הליכוד והימין), לבין המטרה העקרונית של הצבעת כמה שיותר אזרחים. ונעזוב גם את השאלה אם עוד יש דבר שצריך לקרוא לו ״עיירות פיתוח״ במאה ה-21.

זה הזמן לנסות לחזות את תוצאות הבחירות – בואו להשתתף בתחזית

אחרי החגים כבר כאן: מה יקרה לנו בשנת תשפ״ג? נראה אתכם חוזים

הנה כמה עובדות.

בערים שבהם יש הרבה תומכי ליכוד אכן אחוזי ההצבעה נמוכים לעיתים מאחוזי ההצבעה בערים של תומכי מפלגות מרכז ושמאל. זה ניכר, לדוגמה, במעבר מבחירות 2020 לבחירות 2021, כפי שאפשר לראות בגרף המצורף. הירידה בערים מבוססות במרכז הארץ, היכן שנמצאים מצביעיו של יאיר לפיד, הייתה שליש מהירידה בערים ליכודיות. זה ניכר בתוצאות הבחירות. זה ניכר בעובדה שלפיד הוא ראש הממשלה, ובנימין נתניהו הוא ראש האופוזיציה.

ועוד עובדה: באופן כללי, יש אוכלוסיות שמצביעות בשיעור יותר גבוה ופחות גבוה. זה נכון בישראל, זה נכון בכל העולם, זה מעיד על פערי השכלה, שכר, על קשיים במוביליות חברתית, על עוד כל מיני מרכיבים חברתיים. חרדים מצביעים בשיעור גבוה מאוד, צעירים בפריפריה בשיעור גבוה פחות. זה המצב הקבוע.

ועוד עובדה: אחוזי הצבעה של כמעט כל הקבוצות משתנים מבחירות לבחירות, מי יותר ומי פחות. כלומר, להנהגה יש תפקיד, משימה, להוציא את הבוחרים מהבית. אם הם לא יוצאים, זה לא משום שהם ״עצלנים״, זה משום שההנהגה כשלה במשימתה להוציא אותם מהבית, לשכנע אותם שיש טעם לצאת.

עכשיו נשאל שתי שאלות: האם לא לבוא זו ״עצלנות״? והאם ה״עצלנות״ המדוברת היא בהכרח רע?

התשובה בשני המקרים היא לא.

מהי עצלנות? עצלנות היא כאשר בני אדם רוצים לעשות משהו, אך אינם עושים אותו משום שאינם רוצים להשקיע את המאמץ הנדרש. כלומר, נדרשים לעצלנות שני תנאים. אחד – שבני האדם ירצו. שני – שההימנעות מעשייה תהיה בגלל חוסר הרצון להתאמץ. שני התנאים הללו לא בהכרח מתקיימים במקרה של בוחרי הליכוד בבת ים או בנתיבות. קודם כל, לא ברור האם ועד כמה הם רוצים להצביע. אם הם לא רוצים, זו לא עצלנות, זה סתם חוסר רצון. ועוד, הטענה שהימנעות שלהם קשורה לצורך להתאמץ אינה חזקה. בחירות בישראל לא מחייבות מאמץ משמעותי. יש יום חופש, יום קלפיות הפזורות בכל מקום. התהליך מסודר, אין תורים ארוכים. כמובן, תמיד יכול לבוא מישהו ולומר שאם הצבעה מחייבת אותו לקום מהספה זה כבר מאמץ גדול מדי. אבל אפילו זה לא בהכרח מעיד על עצלנות, זה מעיד הרבה יותר על מוטיבציה חלשה להצביע. כי אותו אדם בדיוק יקום מהספה לצרכים אחרים, ולא יתעצל. כלומר, את מה שחשוב לו הוא עושה. אם לא בא להצביע, זה לא בגלל שהתעצל, זה בגלל שלא חשוב לו להצביע.

עכשיו ניגש לשאלה השנייה: עד כמה ה״עצלנות״ (שכבר אמרתי שאינה עצלנות) היא עניין בעייתי. כאן, התשובה קצת יותר מורכבת. באופן כללי, לחברה ולמדינה יש אינטרס ששיעור גבוה של אזרחים יהיו מעורבים בתהליך הדמוקרטי. הצבעה היא גילוי של מעורבות. לכן, קמפיינים שנועדו להעלות את שיעור ההצבעה הם דבר מובן ומבורך. טוב לנסות לגרום לישראלים להרגיש מעורבים. כמובן, אם זו המטרה, אין סיבה לקרוא רק למצביעי ליכוד לבוא בשיעורים גבוהים יותר, אלא ראוי לקרוא לכולם לעשות זאת, כולל מביעות ומצביעים שדווקא יצמצמו את סיכויי הליכוד להרכיב ממשלה.

אבל מעבר לאמירה העקרונית (טוב שרבים יצביעו), שווה להוסיף כוכבית גדולה: לאזרחים יש שתי דרכים להביע את עמדתם ביום הבחירות. האחת – להצביע. השנייה – לא להצביע. זה עד כדי כך פשוט. למעשה, מבחינת ההשפעה על תוצאות הבחירות, אין שום הבדל מהותי בין הצבעה – פעולה אקטיבית שמחזקת מישהו – לבין אי הצבעה – העדר פעולה, שמחזקת את כולם במידה שווה. אפשר לחשוב על זה כך: מי שמצביע ליכוד נותן מאה אחוזים מהמנייה שלו לליכוד. מי שלא בא להצביע, מחלק את המאה אחוז שלו בין כולם, עשרים וחמישה אחוז לליכוד, עשרים ליש עתיד, עשרה לגנץ וכן הלאה. זה פשוט שימוש אחר באותו קול. שימוש שלפעמים הוא אפקטיבי לא פחות מאשר הצבעה.

נאמר את זה קצת אחרת: לפעמים, לא לבוא להצביע זה צעד מחושב שיש בו הגיון. נישאר עם דוגמת מצביעי הליכוד שכן או לא באים. זו יכולה מבחינתם להיות דרך לומר ״נמאס לי״, ״אני לא מרוצה״, ״לא מתאים לי הטרלול המתמשך של מערכות בחירות״, ״אולי הגיע הזמן לשינוי שיחלץ את הפקק״. תשאלו: אם כך, למה שלא יבואו בוחרי הליכוד הללו ויצביעו למפלגה אחרת? התשובה היא, לפחות בחלק מהמקרים, שלמצביעי ליכוד נאמנים קשה להצביע למפלגה אחרת. הם אוהבים את הליכוד, הם מאמינים בליכוד, הם מזדהים עם הליכוד. הם לא מסוגלים להכניס לקלפי פתק של מישהו אחר. הם לא מסוגלים להכניס לקלפי פתק שאיננו מחל. ומצד שני, הם לא מרגישים נוח עם מה שמציעה להם מחל. לא להצביע זו מבחינתם הדרך הפשוטה והישירה לומר: ״כשתחזרו לעשתונותיכם נחזור לקלפי״.

זה מסר חשוב לפוליטיקאים. ומי שחושב שאין מסר כזה בעולם, מוזמן להפנות את מבטו ממצביעי הליכוד למצביעי המפלגות הערביות. למה הם לא באים להצביע? מה, כולם עצלנים? ברור שלא. הערבים בישראל קמים כל בוקר והולכים לעבוד קשה לפרנסתם. הם מגדלים באהבה את ילדיהם. הם יוצאים לטייל, הם יוצאים לבלות. הם אנשים חרוצים לא פחות ממי שמצביעים בשיעור גבוה. ובכל זאת, לקלפי אינם באים. אז זאת לא עצלנות – זו החלטה. וכאמור, החלטה די אפקטיבית. כאשר הערבים לא באים להצביע הם אומרים לנבחרים שלהם: אנחנו לא אוהבים את הדרך שאתם הולכים בה, ולא מרגישים שיש משמעות להצבעה שלנו. שוב תשאלו: אז למה שלא יצביעו למפלגות אחרות? התשובה זהה: זה שמצביע חד״ש לא מרוצה מהדרך של חד״ש, עדיין לא אומר שהוא מוכן לשים בקלפי פתק של הציונות הדתית, או אפילו של מרצ. הוא לא רוצה מפלגה ציונית, הוא לא רוצה מפלגה ״יהודית״, הוא רוצה את הנציגות שלו, אבל אחרת. והדרך הכי טובה להביע עמדה כזאת היא לומר ״כל עוד לא תשנו את דרככם, אני נשאר בבית״.

באופן כללי נאמר: יש לנו נטייה לזלזל בזכותו של האזרח להימנע ולהתנתק. מותר לאזרח להימנע ולהתנתק. לא על כל דבר חייבת להיות לכל אחד דעה. לא בכל רגע חייבת כל אזרחית לרצות להשפיע. חלק מהחופש של אזרחים הוא החופש להיעזב בשקט.

כמובן – לזה יש סייג אחד: לא באתם? אל תתלוננו על התוצאות. אבל כל עוד עומדים בסייג הזה, אין שום סיבה לא לתת לאזרחי ישראל לממש את זכותם להשפיע בלי להצביע.

 

, , , , ,

28/03/2024האתגר ההיסטורי שהמלחמה מציבה בפני פרשני ההלכה מיכה גודמן, אפרת שפירא רוזנברג, מפלגת המחשבות
הקיפאון במו"מ עלול להוביל להתלקחות בלבנון עמוס הראל, הארץ
הראיון עם דונלד טראמפ אריאל כהנא, עומר לחמנוביץ׳, ישראל היום
במקום ניצחון מוחלט: ניצחון יחסי וסביר גיורא איילנד, Ynet
לא באנו לפתור את בעיית הגיוס - באנו לריב עפר שלח, N12
האתגר הוא לשחרר את הדור החרדי הבא מחומות הגטו נחום ברנע, Ynet
חוק הגיוס שמביאה הממשלה הוא הרסני למדינה איילת שקד, N12
המצב בדעת הקהל הפלסטינית: מייאש אך מפכח מיכאל מילשטיין, Ynet
האם בקרוב נגלה שאנחנו (לא) לבדנו? שמואל רוזנר, הקיפוד והשועל
האם ישראל על סף מלחמת אזרחים? שאול אריאלי, הארץ








מפלגה מושבים בכנסת סקר אחרון
(2024-03-22)
ממוצע המדד
המחנה הממלכתי 12 35 34.6
הליכוד 32 17 19.3
יש עתיד 24 12 12.1
ש״ס 11 10 9.9
ישראל ביתנו 6 10 9.8
עוצמה יהודית 6 10 9.1
יהדות התורה 7 6 6.8
תקווה חדשה 0 5.1
רע״מ 5 5 4.7
מרצ 0 5 4.5
חדש תע״ל 5 5 4.3
הציונות הדתית 8 5 2.4
בל״ד 0 0 0.3
עבודה 4 0 0

הקליקו על הטורים כדי לארגן את הנתונים לפי סדר