הדו״ח השנתי של המכון הישראלי לדמוקרטיה תמיד מחזיק הרבה מאוד מידע, ותמיד מעניין לעיון. זה נכון במקרה שהוא מבשר על יציבות (גם השנה ישראלים לא סומכים על הממשלה שלהם), זה נכון עוד יותר במקרה שהוא מבשר על שינוי (הדרדרנו עד רבע מהיהודים מסכימים שאפשר לסמוך על המדינה). וזה נכון גם כאשר הוא מגלה – לפעמים בלי להתכוון לזה – משהו על הנפש הישראלית המשונה. סקרים הם דרך טובה להבין עמדות של הציבור. וזה נכון גם כאשר הציבור נוטה לעמדות משונות מאוד. כמו העמדה: ״ישראל היא כיום המקום הבטוח ביותר עבור יהודים״.
70% מהיהודים בישראל אומרים ש״אי אפשר לסמוך על המדינה״. שיעור המגדירים את מצב המדינה כ״רע״ ו״רע מאוד״ גבוה. רוב היהודים והערבים מעריכים שהדמוקרטיה הישראלית בסכנה. אבל עזבו את כל אלה: בישראל נהרגו בשנה האחרונה מאות יהודים ונפצעו אלפים (ואם לספור עד לתחילת המלחמה, נהרגו אלפים). במדינות אחרות נהרגו השנה… לא הרבה יהודים. ניסיתי למצוא מספר מחייב אבל קשה. יהודים שנהרגו משום שהם יהודים יש בודדים. כלומר, על פי כל קנה מידה ריאלי ישראל הייתה השנה מקום מסוכן הרבה יותר מכל מקום אחר ליהודים. רק בישראל הם צריכים לשבת במקלט או בחדר ממוגן. רק בישראל הם תחת מטחי טילים. רק בישראל הם נדרשים להתייצב לשירות מילואים, לצאת לחזית, לסכן את חייהם. ולצד זה הבשורה המשונה שרק ״מיעוט זניח חושבים שיותר בטוח ליהודים לחיות מחוץ לישראל״.
יותר מזה, חוקרי המכון לדמוקרטיה תהו ״אם הערכת ישראל כמקום הבטוח ביותר עבור יהודים כיום מתבטאת גם בהעדפה לחזור לגור בה אילו המרואיינים היו מתגוררים כיום בחו”ל״. נו, מה אתם חושבים? רוב העונים השיבו בחיוב. לו היו חיים בחו״ל היו חוזרים לישראל. לא כדי לסייע במאמץ המלחמתי, או כי הם מתגעגעים, או כי הם מרגישים שבשעה הקשה הזאת מקומם כאן. ישראלים כאלה אנחנו מכירים, שקמו וחזרו כי צריך. אבל בסקר של המכון לדמוקרטיה מזהים את הקשר הישיר בין אמונה שישראל היא ״המקום הכי בטוח״ לבין האמונה ש״היינו חוזרים לארץ״. ברור – כי כאן בטוח! תחת הרקטות, הטילים, הכתב״מים, המתקפות, האזעקות, המילואים. כאן הכי בטוח. ואם כבר: 73% מהיהודים אומרים שכאן הכי בטוח, אבל במקביל, ״שיעור היהודים המעדיפים להישאר בארץ ירד באופן משמעותי לנקודה הנמוכה ביותר״ מאז שהמכון התחיל לשאול את השאלה ב־2015. מהיהודים, 65% אמרו ״להישאר״. מה שמשאיר בערך עשירית מהיהודים שלא בטוח שרוצים להישאר, למרות שהם חושבים שישראל היא המקום הכי בטוח. אלה כנראה שוקלים להגר למקום פחות בטוח.
צפו: האתגר החרדי בשישה פרקים
אנחנו יודעים, בסקרים לא צריך לצפות לעקביות. לא מפתיע למצוא ישראלים שאומרים שכאן הכי בטוח בשאלה אחת, ושהם שוקלים להגר בשאלה אחרת. קודם כל, כי להגירה יכולות להיות סיבות אחרות מלבד בטחון: סיבות אישיות, כלכליות, חברתיות, תרבותיות. ועוד: משום שלא בטוח שמי שיחליטו להגר יחיו במדינות אחרות כ״יהודים״.
הנה, זה הדבר הראשון מתוך כמה ששווה להצביע עליו ביחס לשאלת הבטחון. השאלה היא ״היכן בטוח יותר ליהודים לחיות כיום?״. מכאן צריך לשאול עד כמה המילה ״יהודים״ משפיעה על התשובה. אפשר לומר: כאן פחות בטוח באופן כללי (כי יש טילים, רקטות וכן הלאה), אבל יותר בטוח ״ליהודים״. משמע, אם אתם רוצים לחיות חיים מוחצנים של יהודים, בישראל הכי בטוח. אבל נותרת על כנה האפשרות לחיות במקום אחר, לא כ״יהודים״ אלא כתושבים. כמובן, תושבים יהודים. אבל כאלה שיהדותם אינה ניכרת לסביבתם, ולכן גם איננה מסכנת אותם.
ועוד אפשרות ששווה לדייק בה: כאשר הנשאלים קוראים את שאלת ה״בטחון כיהודים״ הם לא חושבים באופן קר על סיכויי פגיעה והישרדות, אלא משיבים מתוך עמדה אידיאולוגית שמוטמעת בכולנו מילדות: ישראל היא המקום ״הבטוח ביותר״ ליהודים. וגם אם הדבר הזה איננו נכון עובדתית כבר די הרבה עשורים – גם אם ברור שמאז הקמתה של מדינת ישראל נפגעו הרבה יותר יהודים כאן לעומת כל מקום אחר – הוא נכון מהותית. למה? כי כאן יהודים יכולים להגן על עצמם. יש להם בטחון מכל היכולת הזאת שיצליחו להתמודד עם כל צרה שתבוא. וכי שם, במדינות אחרות, תבוא מתישהו קטסטרופה מהסוג שהעם היהודי מכיר היטב (אם כי, צריך לומר, קטסטרופות היו לעם היהודי גם בארצו). במילים אחרות: את הבטחון של יהודים השנה לא צריך לבחון ביחס למה שקורה השנה אלא ביחס למה שקורה על פני עשרות או מאות שנים.
ועניין אחרון: מהו ״בטחון״? במובן הבסיסי, בטחון הוא עניין פיזי. היכולת לשמור על שלמות הגוף ועל החיים. אבל אפשר לפרש בטחון גם אחרת, ואולי זה מה שעושים היהודים כאשר הם משיבים למכון לדמוקרטיה את התשובה המשונה שלהם על המקום הכי בטוח. אולי ״בטוח יותר ליהודים לחיות״ מתייחס להרגשה סובייקטיבית ולא לתוצאה אובייקטיבית. יהודים בישראל מרגישים שכאן בטוח יותר, והשאלה מה אומרות העובדות, או מה אומרים המספרים, לא משנה את ההרגשה הזאת. כאן זה בית. בית זה הרגשת בטחון. כאן יש הרגשת בטחון. במקום האחר, הלא מוכר, אולי יש יותר בטחון, אבל אין הרגשת בטחון.
על אסטרטגיית על. ספר חדש על ניצחון במדיניות ומלחמה