fbpx
פוליטיקה, חברה, תרבות וזהות בישראל

חושבים שהמומחים מקשקשים? הנה ההזדמנות שלכם להוכיח

 

יוזמת התחזית של מכון המחקר היוקרתי ראנד בוחנת עשרות שאלות בתחומים מגוונים. נכון לזמן כתיבת המאמר הזה, המשתתפים בתחזית מניחים בהסתברות של 12% בלבד שעלי חמנאי יעזוב את איראן או יחדל מלהיות מנהיג איראן. עד מתי? השאלה נשאלה באפריל של השנה, ותיסגר באפריל של השנה הבאה. כלומר, במקור זו שאלה על ״השנה הקרובה״. ומה על צפון קוריאה, האם היא תערוך ניסוי גרעיני בחצי השנה הקרובה? התשובה היא 6% סיכוי. וזו תשובתם של 67 משתתפים בתחזית. לא הרבה, אבל – כך מקווים במכון ראנד – משתתפים שיש להם עניין בנושאים שעליהם השאלות.

תחזיות הן עניין מסובך. חישבו על השנה וחצי האחרונות, או שנתיים. לפני שנתיים וקצת, איש לא העלה על דעתו את השנה הסוערת של רפורמה/הפיכה משפטית. לפני שנה וקצת איש לא העלה על דעתו את הטבח הרצחני של חמאס ואת המלחמה. לפני חודשיים איש לא העלה על דעתו את הקריסה המהירה והפתאומית של משטר אסד בסוריה. כמובן, היו גם דברים יותר צפויים: הניצחון של דונלד טראמפ בבחירות הפתיע רבים, אבל לא את כולם, וגם מי שהופתעו לא הופתעו מאוד. השווקים חזו את הניצחון שלו. המודלים מבוססי סקרים חזו קרב צמוד מאוד, שאכן היה, ולכן חזו גם אפשרות לניצחון שלו.

האם במאי הבא אנבידיה תהיה החברה בעלת השווי הכי גדול מכל החברות בעולם? החזאים של ראנד נותנים לזה 29% סיכוי. האם זה סיכוי גבוה או נמוך? זה כמובן תלוי בנושא ובנקודת מבטו של מי שמדובר בו. נניח שהיו אומרים לכם שיש לכם סיכוי להיות האנשים הכי עשירים בעולם בסבירות של 29% – זה היה נראה לכם גבוה או נמוך? ונניח שהייתם אלון מאסק והיו אומרים לכם את זה – זה היה נראה לכם קצת אחרת, לא? ונניח שאומרים לכם שיש הסתברות של 29% שלאיראן תהיה פצצה גרעינית בתוך שנה, זה גבוה או נמוך? ונניח שאומרים לכם שיש הסתברות של 29% שמחר ירד גשם, זה גבוה או נמוך?

תחזית של אירועי עתיד היא דבר מורכב, אבל לבני אדם אין אפשרות לא לנסות לחזות מה יקרה בעתיד. אין להם דרך לחמוק מהצורך הזה, גם כאשר מחקרים רבים מוכיחים שזו משימה מאוד מורכבת. הם עושים את זה באמצעות שירותי מודיעין ואנליסטים, באמצעות השווקים הכלכליים, באמצעות אתרי הימורים, בשימוש באלגוריתמים ובינה מלאכותית, וגם באמצעות חוכמת המונים. באתר Polymarket נרשמה השבוע הסתברו של 49% להפסקת אש בין ישראל לבין חמאס כבר בדצמבר. ההסתברות שאנג׳לינה ג׳ולי תזכה בגלובוס הזהב כשחקנית הטובה ביותר הייתה 41%. אחריה באה ניקול קידמן עם 28%. כבר עשורים שבעולם מתפתחת תורה של חיזוי באמצעות חוכמת המונים – ולעיתים חוכמת מעטים, שהצליחו להוכיח שהם טובים יותר מההמונים.

 

10 המלצות למי שרוצים להתייחס לתחזית שלהם ברצינות

לחצו כאן כדי להשתתף במשחק התחזית של המדד

גם אנחנו ננסה להתחיל לבחון השנה את היכולת שלנו לחזות אירועים, בעזרתכם, ובאמצעות משחק התחזית של המדד. בעצם, כבר התחלנו. אבל לשם כך נועד המאמר הזה: כדי להציע לעוד משתתפים להצטרף ולהשתתף בתחזית האירועים המתגלגלת של המדד. והלוואי שנראה כאן גם כמה פרשנים ומומחים. שיבואו להתחרות, ויוכיחו שהם באמת מבינים (ניסיונות אקדמיים לבחון את הדיוק של מומחים מול הדיוק של תחזיות של ״חזאי-על״ שאינם מומחים, הוכיחו שלחזאי-על יש יתרון מובהק – ראו: תחזיות על, מאת פיליפ טטלוק). וכדי שיהיה ברור שאנחנו רציניים – התחזית שלי, נכון להיום, מופיעה כאן. אם אטעה, זו תהיה התבזות פומבית. נראה לי ראוי בנסיבות האלה לשים את הקלפים שלי פתוחים על השולחן.

איך זה עובד? יש שאלון. בכל שאלה צריך לסמן את ההסתברות שמשהו יקרה או לא יקרה השנה. סטטיסטיקאי הבית של המדד, פרופ׳ דויד שטיינברג מאוניברסיטת תל אביב, קובע ניקוד לביצועים של המשתתפים על פי שלושה פרמטרים – כמה הם דייקו (כלומר, מי שחזה אירוע שקרה בהסתברות של 80%, דייק יותר ממי שחזה את אותי אירוע בהסתברות של 60%); כמה מוקדם הם דייקו (מי שחזה בינואר אירוע שקרה באפריל דייק יותר ממי שחזה בפברואר אירוע שקרה באפריל); בכמה שאלות במצטבר הם דייקו (דיוק נפלא בתשובה אחת לא יהיה שווה יותר מדיוק בינוני בעשר תשובות). כדי לעשות את החישוב הזה נדרש חישוב מורכב למדי כדי לקבוע – נניח – האם 60% דיוק בינואר שווה יותר או פחות מ-80% דיוק בפברואר. מצד אחד, 80% זה יותר מ-60%. מצד שני, ינואר הוא לפני פברואר. ובקיצור, בדיוק לשם כך אנחנו נזקקים לפרופ׳ שטיינברג.

מי שידייקו לאורך 2025 יזכו בסוף בפרסים, לא גדולים, אבל תמיד נחמד לזכות בפרס. אבל בעינינו מעניין יותר מהפרס זה התהליך עצמו. האופן שבו משתתפים יצליחו או לא לחזות אירועים. האופן שבו ידייקו את התחזית שלהם לאורך זמן. האופן שבו אירועים ישפיעו על תחזיות (האם מריבה גדולה של נתניהו עם בן גביר תשפיע מיידית או לא תשפיע על התחזית שנוגעת להתכנות של בחירות כבר ב-2025). ובמילים אחרות: אנחנו מתייחסים למשחק הזה ברצינות מסוימת. לא רצינות תהומית, כי אנחנו רק בתחילתו, ועוד לא יודעים מה נגלה כאשר יימשך, וכמה נוכל לקבוע שהוא באמת מביא תועלת, שאפשר להפיק ממנו חיזוי שעולה על חיזוי אקראי או על תחזיות של מומחים. ובכל זאת, הניסיון מסקרן. תבואו לשחק איתנו?

על אסטרטגיית על. ספר חדש על ניצחון במדיניות ומלחמה

, , , , , ,