מה עושה המלחמה לישראלים כאשר הם חושבים על עמדתם הפוליטית? מייד נציג לכם גרף – מטריצת מעברים של בוחרים. הוא מספר את הסיפור הבא:
השלב הנוכחי של המלחמה – אנחנו מדברים על העשרה ימים של מלחמה נגד איראן – לא גורם לאף בוחר לעזוב את הליכוד. זה די ברור, וגם קל להסבר. המלחמה, בשלב זה, נראית כמו הצלחה, ואף אחד לא עוזב מפלגה שהמדיניות שלה מצליחה. בגרף תזהו את המספר 93% מסומן בצהוב. זה אומר שמתוך כל מי שאמרו לנו ב-3 החודשים שלפני המלחמה שהם מתכוונים להצביע לליכוד, 93% עדיין מתכוונים להצביע לליכוד. הם לא שינו עמדה. שיעור השימור של הליכוד גבוה – ואם תסתכלו בכל האלכסון הצהוב, שמסמן את שיעור השימור לכל המפלגות שמופיעות כאן (הכנסנו מפלגות שהנתונים ביחס אליהם נראים לנו יחסית טובים), תוכלו לזהות שהליכוד היא המפלגה המשמרת ביותר.
בצד השני של הגרף, המפלגה השנייה שמשמרת את בוחריה – מפלגת הדמוקרטים. זו מפלגה שצברה לא מעט אוהדים, שבממוצע הסקרים שלנו היא המפלגה הגדולה ביותר מהקטנות (כלומר, מכל המפלגות חוץ מהליכוד והמפלגה של נפתלי בנט), ושהישראלים שרוצים בה נראים די נאמנים לה. הצלחה במלחמה לא תזיז אותם ממנה (זה במקרה שהם חושבים שיש הצלחה).
מי המפלגות שקשה להן יותר להחזיק בוחרים? שתיים בולטות בזה במיוחד – יש עתיד, של יאיר לפיד, והמחנה הממלכתי של בני גנץ. מכל עשרה בוחרים של יש עתיד שניים זזו לדמוקרטים בין הפעם הקודמת שבה אמרו לנו למי יצביעו – לפני המלחמה – לבין הפעם הנוכחית – בתוך המלחמה. עוד כמעט אחד מכל עשרה (8%) זז למפלגה של בנט. יש עתיד שומרת על שיעור נמוך יחסית של בוחרים. ושימו לב: אלה לא כל הבוחרים שעזבו אותה מאז הבחירות האחרונות (שהם הרבה יותר), אלא כל מי שעזבו אותה בשלושה חודשים האחרונים.
גם למחנה הממלכתי יש קושי שניכר בטבלה. וגם כאן הטבלה קצת משקרת: לפי ממוצע המדד, למחנה הממלכתי צפויים כרגע קצת יותר משבעה מושבים בכנסת. היא איבדה הרבה מאוד בוחרים כבר מזמן. מה שרואים בטבלה, זה שבשלושת החודשים האחרונים היא ממשיכה לאבד בוחרים, בעיקר לבנט (14%), וקצת לישראל ביתנו ולדמוקרטים.
אז תהיה הפיכה באיראן? תחרות תחזית האירועים של המדד נמשכת – ונשמח אם תצטרפו
גם ש״ס מאבדת מנדטים – לליכוד. אפשר לזהות בסקרי המנדטים שהליכוד קצת מתחזקת. וכאשר בודקים בטבלאות מעברים כמו זאת מהיכן בא החיזוק אפשר להצביע על כמה מוקדים. ש״ס מעבירה בוחרים לליכוד. עוצמה והציונות הדתית מעבירות קצת בוחרים לליכוד (6% כל אחת), והמקור השלישי, שאתם לא רואים בטבלה שלנו, כי לא הכנסנו את העמודה הזאת, הוא בוחרים ש״לא יודעים״. חלק גדול מהם כמובן הם בוחרי ליכוד לשעבר, שבחודשים האחרונים אמרו לנו שהם ״לא יודעים״ למי הם יצביעו בבחירות הבאות, ועכשיו, לאור מצב המלחמה, הם פתאום יודעים – הם יצביעו לליכוד. 13% מה״לא יודעים״ עברו לעמודה של הליכוד. אגב, שיעור דומה שלהם אומרים עכשיו ״בנט״.
מה מצבו של בנט? פריכות בינונית, לפחות כרגע. שמונה מכל עשרה בוחרים שלנו מהחודשים האחרונים, נותרו איתו גם לאחר תחילת המלחמה. המעברים ממנו למפלגות אחרות הם מעברים באחוזים נמוכים. כלומר, שלא כמו לפיד, שיש לו קרב עם גולן, או כמו גנץ, שיש לו בעיה עם בנט – לבנט עצמו אין כרגע יריב מובהק שהוא מאבד לו קולות. פה ושם יש בוחרים שלו שנודדים חזרה לכיוון הקואליציה, פה ושם יש בוחרים שלו שהחליטו לזוז קצת יותר שמאלה. אבל המעמד שלו כחלופה לימנים שרוצים קואליציה אחרת, ולאנשי מרכז שרוצים סיכוי גדול יותר להחליף את הקואליציה, נותר כרגע יציב (וצריך כמובן להדגיש את כרגע, כי במציאות דינמית כמו זו שאנו חיים בה, הטבלה הזו טובה לכמה ימים, לא יותר מזה).
שורה תחתונה? הליכוד מתחזקת בתוך הגוש של הקואליציה, ומחזירה הביתה גם חלק ממי שישבו על הגדר. היא לא מחזירה, כרגע, את מי שכבר החליטו לעבור למפלגה בגוש השינוי. לא במספרים גדולים.
אחרי איראן, נצטרך לחזור לשאלה על מה שמונע פתרון לסכסוך הישראלי-פלשתיני. בואו לעיין ולרכוש
