fbpx
פוליטיקה, חברה, תרבות וזהות בישראל

ילדים, למה בעצם יש מלחמה?

 

כמבוגרים, אנחנו יודעים למה יש מלחמה. או לפחות נדמה לנו שאנחנו יודעים. הסיבה המיידית היא מתקפת חמאס, מתקפת חיזבאללה. הסיבה למתקפת חמאס וחיזבאללה, טוב, זה קצת יותר מסובך. יש לחלק מהערבים קושי ארוך שנים לקבל נוכחות של מדינת יהודים בארץ ישראל. אז זאת הסיבה? גם עליה אפשר לשאול: למה יש להם קושי כזה? אם הייתם שואלים את הערבים, הם היו מספקים תשובה. משהו בנוסח ״זה לא המקום שלכם״. או בנוסח ״לקחתם את מה ששייך לנו״. או בנוסח ״היהודים הם לא עם ולכן לא צריכים מדינה״. תשובה כלשהי, שאולי היא סיבת העומק לסכסוך, שממנו נובעת המלחמה.

בקיצור, התשובה לשאלה למה יש מלחמה היא פשוטה אם מחפשים את הטריגר המיידי, ומסובכת אם רוצים להסביר ברצינות. איך עושים את זה כאשר מדובר בילדים? ילדים רוצים לדעת. הם רוצים להבין למה קורים הדברים שקורים. להורים יש רצון להסביר, אבל לצידו יש להם עוד רצונות. הם רוצים להסביר ברמה הנכונה – כך שהילדים (כל אחת ואחד לפי גילו) יוכלו להבין. הם רוצים להסביר וגם לגונן, ובמקרה שהאמת קשה לעיכול, אולי לעדן אותה, או אפילו להסתיר חלקים ממנה. הם רוצים לתת הסביר שמתאים לתפיסה החינוכית שלהם, או לאידיאולוגיה שלהם, וברור שלהורים מסוגים שונים יש הסברים שונים. כי יש הורים שסבורים – נניח – שסיבת המלחמה היא רק הקיצוניות הערבית הבלתי מתפשרת, ויש הורים שסבורים – נניח – שסיבת המלחמה היא גם העיקשות הישראלית לא להתפשר. יש הורים שרואים צד אחד שהוא התוקפן וצד שני שהוא התוקפן, ויש שרואים שני צדדים תוקפנים, או שני צדדים שהם קורבנות.

הבהרה, הגנה, הנחלה – אלה שלושת המרכיבים של הסבר הורי לילדים, בעיקר על דברים מורכבים כמו מלחמה. ואת המרכיבים האלה בדקנו לפני כמה חודשים בסקר שבחן כיצד הורים יהודים בישראל מסבירים את המלחמה לילדיהם (השאלה על הורים ערבים מעניינת לא פחות, אבל לא נבחנה בסקר הזה). שאלנו הורים לילדים יותר קטנים, ולילדים יותר גדולים, שאלנו הורים צעירים וגם הורים מנוסים ומבוגרים. ומצאנו כמה תשובות מעניינות. לדוגמה, בתשובה על השאלה מה אומרים לילדים על למה יש מלחמה. כלומר – לא למה ההורים חושבים שיש מלחמה, אלא מה ההורים סבורים שצריך לומר לילדים על למה יש מלחמה.

 

תחזית האירועים של המדד: בואו לחזות אם יהיו בחירות, ומי יהיה הרמטכ״ל הבא. אולי תזכו בפרסים

האזינו: האם חוצנים כבר ביקרו במערכת השמש שלנו?

התשובות היו מוגבלות, כך שהתמונה שמתקבלת אינה מאפשרת מבט על כל הספקטרום האפשרי של תשובות הוריות. הסקר סיפק כמה תשובות לבחירה שההורים התבקשו לסמן את זו מביניהן שהכי קרובה להסבר שהם סבורים שצריך לספק. ובכל זאת, אפשר לזהות בתשובות הללו את הפערים בין הורים בעלי עמדות שונות, או ממגזרים שונים, על שאלת העומק של סיבת המלחמה.

הפער הבולט ביותר: הורים שמגדירים את עצמם חילונים או לא דתיים סימנו כתשובה עיקרית את ״כי יש אנשים שלא אוהבים את ישראל״. הורים שמגדירים את עצמם דתיים וחרדים (כולל מסורתיים קצת דתיים) סימנו בשיעור גבוה יותר את ״כי יש אנשים שלא אוהבים יהודים״. וזה היה קצת עצוב וקצת מצחיק לראות כמה התשובות האלה מתכתבות עם הקלישאה הכי מוכרת על החברה היהודית בישראל – קלישאת ״היהודים״ מול ״הישראלים״. לא נחזור כאן בפירוט על הסיפור המפורסם על ארתור פינקלשטיין, היועץ של בנימים נתניהו בשנות התשעים, שזיהה את המחלוקת המהותית הזאת בין מי שהם קודם כל ״יהודים״ למי שהם קודם כל ״ישראלים״, ועשה בה שימוש פוליטי מוצלח עבור הלקוח שלו.

את הפער הזה אפשר לזהות בצורה חדה עוד יותר כאשר מביטים על המשיבים לסקר בחלוקה על פי הצבעה ולא על פי דתיות: 49% מההורים בוחרי הקואליציה אמרו ״כי יש אנשים שלא אוהבים יהודים״. מקרב ההורים מצביעי האופוזיציה, רק 11% בחרו בתשובה הזאת. 34% מהם בחרו את ״כי יש אנשים שלא אוהבים את ישראל״ ו-24% את ״כי יש אנשים רעים״. חמישית (21%) מבוחרי האופוזיציה בחרו תשובה שיש בה כבר כניסה למבוך ההיסטורי של שורשי הסכסוך: ״כי יש מחלוקת על השאלה של מי ארץ ישראל״. כפול משיעורם של בוחרי קואליציה שבחרו בתשובה הזאת. צריך לומר: זאת תשובה שבלטה יותר בקרב הורים שיש להם ילדים גדולים. וזה כמובן הגיוני.

למה יש רוע בעולם? הספר החדש של ישראל קנוהל

, , , , , , , ,