בהינתן דילמה ברורה: להישאר בציר פילדלפי או להחזיר את החטופים – רוב הציבור הישראלי בוחר בחטופים.
מה גודלו של הרוב הזה? כנראה שקצת יותר מחמישים אחוזים מהציבור.
חמישה סקרים בחנו בשבוע שעבר את שאלת פילדלפי מול החטופים, שהיא בעצם סמל לשאלה כמה צריך לוותר כדי להחזיר את החטופים: בסקר שמצא את ההעדפה הנמוכה ביותר לשחרור חטופים, התוצאה הייתה ש-48% מהציבור יעדיפו את שובם, לעומת 37% שיעדיפו הצמדות לפילדלפי. זה סקר מעריב של ד״ר מנחם לזר. הסקר הדומה לו ביותר בשיעור המשיבים הוא סקר המכון למדיניות העם היהודי JPPI, שעליו כתבנו כאן בשבוע שעבר. זה הסקר הראשון שממצאיו פורסמו, אלא שלא בבת אחת. תחילה פורסמו הממצאים בציבור היהודי בלבד, שם נמצא רוב לשוללים נסיגה מפילדלפי. ביום חמישי התקבלו נתוני האיסוף גם מהמגזר הערבי. הוספה שלהם לתחשיב מקרבת מאוד את שני הסקרים – של JPPI ושל מעריב.
ההשוואה דווקא של שני אלה חשובה, כי בסקרים אלה נעשה שימוש בשאלה זהה. בחירה ראשונה: ״לישראל אסור לוותר על שליטה בציר פילדלפי גם במחיר שחרור חטופים״. בחירה שנייה: ״ישראל צריכה לוותר על שליטה בציר פילדלפי כדי לאפשר עסקה לשחרור חטופים״. בחירה שלישית: ״לא יודע/ת״. תכף נחזור להשוואה בין שני אלה כי היא מלמדת עוד כמה דברים ששווה לבחון.
מלבדם הכנסנו לקו המשווה של סקרי פילדלפי והחטופים עוד שלושה סקרים של ערוצי טלוויזיה. של כאן 11, חדשות 12, i24News. כל אחד מהם שאל שאלה קצת אחרת, כל אחד קיבל תשובה קצת אחרת. חדשות 12 מצאו את השיעור הגבוה ביותר של תמיכה בשחרור חטופים – 60% – ואת הנמוך ביותר של תמיכה בהישארות בפילדלפי, 28%. אם תרצו, זה הסקר הכי לעומתי לעמדת ראש הממשלה. בין שני האחרים ההבדלים קטנים למדי בתוצאות.
צריך לציין שיש לא מעט הבדלים בין הסקרים. סקר i24News לא מזכיר את המילה ״פילדלפי״. לכן קצת התלבטתי אם לכלול אותו (את סקר עכשיו 14 לא כללתי בהשוואה, כי השאלה עסקה רק בציר פילדלפי, ולא העמידה דילמה של חטופים מול ויתורים). גם זמן הסקירה והפרסום אינו זהה: סקר JPPI נעשה ראשון, ובפער משמעותי: הוא נערך כבר ביום ראשון שעבר (בציבור היהודי, הציבור הערבי נסקר מראשון עד רביעי). הסקר של כאן 11 נעשה באמצע השבוע, שלושת האחרים נעשו בחמישי-שישי. ויש הבדל גם בגודל הסקר. זה של JPPI גדול משל האחרים, ושונה בכך שנערך בנפרד בקרב יהודים על פאנל המדד, ובקרב ערבים על ידי אפקאר, שמתמחה בסקרים במגזר הערבי (חובה לציין שנוסח השאלה לערבים היה שונה במעט, תמיכה והתנגדות לעסקת חטופים). זה לא אומר בהכרח שהתוצאות של JPPI מדויקות יותר, אבל כן מחייב לקחת בחשבון את העובדה שלפחות בקרב ערבים האיסוף היה משמעותי יותר.
האזינו: הקרב על אמריקה, הסכת חדש של מאיה ראכלין ושמואל רוזנר
האזינו: בריליאנט, מרקס, עופרן, פרשת השבוע לא משעממת אתכם?
מה אפשר ללמוד מכל זה? קודם כל, ביחס לכלל הציבור הישראלי, השורה התחתונה ברורה ומוסכמת. רוב בעד שחרור חטופים, מיעוט בעד אחיזה בפילדלפי.
ועוד אפשר ללמוד: שהסוגייה קשה והתשובות משתנות בכמה אחוזים מסקר לסקר, מיום ליום, מנוסח שאלה לנוסח שאלה. ד״ר לזר הגדיר את זה יפה כאשר שאלתי אותו מה הוא מבין מההבדלים: ״תערובת של הכל מהכל. גם סטיות סטטיסטיות וגם הזמן שעובר, סרטוני החטופים ובכלל. תקופה סוערת מייצרת נתונים סוערים״.
ועוד אפשר ללמוד, וזו תהיה כמובן נקודה שתעורר גם עניין וגם מחלוקת: הרוב הברור בעד עסקה (ונגד עמדת ראש הממשלה ורוב גדול של תומכי הקואליציה) נשען במידה רבה על תמיכה משמעותית מאוד של הציבור הערבי בעסקה. איך אני יודע? כי אני מכיר את התוצאות של שני סקרים, של JPPI ושל מעריב, במגזר הערבי. בסקר של מעריב 73% מהערבים תמכו בעסקה, אלמלא כן, הפער בין תומכים למתנגדים היה מצטמצם ל-2% בלבד (לטובת התומכים). בסקר של JPPI 84% מהערבים בעד עסקה. אני נוטה לסמוך עליו, כי הוא היחיד שהיה סקר ייעודי במגזר הערבי. כל שאר הסקרים נערכו על פאנל משותף שיש בו יהודים וערבים, וספק אם המספר הקטן יותר של משיבים אפשר סקירה נרחבת של משיבים ערבים.
אין לי נתונים על שיעור היהודים והערבים התומכים והמתנגדים בנפרד בסקרי הערוצים. הם לא הוצגו. אבל הם משמעותיים. בסקר כאן 11 יש פער של 24% בין תומכי עסקה לתומכי פילדלפי בכלל הציבור. אבל בקרב היהודים יש פער של 8% (עדיין לטובת עסקה). כלומר, תוספת התשובות של ערבים משלשת את הפער בין תומכים ומתנגדים. זה נתון משמעותי. שיחקתי קצת עם מספרים ואחוזים בסקרי הטלוויזיה האחרים. אפשר לבדוק: אם מניחים ששיעור הערבים התומכים בעסקה הוא 75% – מה יהיה שיעור היהודים שמביא את התוצאה לזו שהציגו הערוצים. אם מניחים ששיעור הערבים התומכים בעסקה הוא 80% – מה יהיה שיעור היהודים שמביא את התוצאה לזו שהציגו הערוצים. אם מניחים ששיעור הערבים התומכים בעסקה הוא 84% – כמו שיצא בסקר של JPPI – מה יהיה שיעור היהודים שמביא את התוצאה לזו שהציגו הערוצים. התשובה בכל המקרים היא פער קטן למדי בין תומכים ומתנגדים בקרב היהודים. אלא אם מעלים מאוד את שיעור המשיבים ״לא יודעים״ (אגב, לטעמי תשובה לגמרי סבירה מול דילמה כל כך מורכבת).
מדוע הנתונים הנוגעים ליהודים וערבים לא הוצגו איני יודע. אולי משום שהמציגים סבורים שהחלוקה המגזרית לא רלבנטית. אולי משום שהמציגים סבורים שהצגה נפרדת פגומה עקרונית או מוסרית. בסקר של JPPI הוטחה ביקורת, חלקה בלשון בוטה, בשל העובדה שהמכון הציג כבר ביום שני שעבר נתוני יהודים בלבד (ולא בגלל שלא נסקרו ערבים, אלא בגלל שהנתונים הנוגעים ליהודים היו מוכנים מוקדם יותר).
האם הביקורת מוצדקת? זה נושא שראוי לנהל עליו דיון. אני חושב שאינה מוצדקת: לטעמי, כמו שבסקר על גיוס חרדים יש הגיון בהצגה מובחנת של עמדות החרדים – כי ברור שהסנטימנט החרדי חורג באופן מובהק מהסנטימנט של מגזרים אחרים בחברה; וכמו שבסקר על פינוי התנחלויות יש הגיון בהצגה בנפרד של עמדות המתנחלים – כי ייתכן בהחלט שהתחושות שלהם יבטאו שונות גדולה לעומת אלה של מי שמתגוררים במקומות אחרים; כך בסקר שנוגע למלחמה בעזה יש טעם להציג באופן מובחן את עמדות הערבים. לא משום שהן פחות חשובות, אלא משום שהן מאוד שונות, ומשום שהשונות נובעת מפערים מהותיים בהבנת המלחמה, גורמיה והשלכותיה. הנה דוגמה לפער מהותי כזה: בסקר שערכנו באפריל האחרון במגזר הערבי בלבד, רק מיעוט קטן מהמשיבים אמרו שחמאס הוא האחראי העיקרי לסבבי האלימות בין ישראל לבין עזה מאז ההתנתקות. כלומר, בעוד שהיהודים בישראל מאשימים באופן גורף את חמאס כאחראי לאלימות – הערבים בישראל מאשימים את שני הצדדים במידה שווה (38%) ואם כבר רק צד אחד, אז יותר את ישראל (24%).
ועדיין, נותר להסביר פער בין הנתונים במגזר היהודי שנמצאו באמצעות סקר המדד (רוב קטן לטובת הצמדות לציר פילדלפי, שיעור יחסית נמוך של ״לא יודעים״) לעומת הסקרים האחרים (רוב יהודי קטן לטובת שחרור החטופים, אם כי בחלק מהמקרים אנחנו רק מנחשים שזה המצב). ממה נובע הפער? כמו שאמר לזר: אולי האיסוף המוקדם יותר השפיע (מה שאומר שראש הממשלה נתניהו איבד תמיכה בעמדתו השבוע). אולי נוסח השאלה השפיע (אם כי מעריב שאל שאלה זהה). אולי מדובר בסטייה סטנדרטית שאפשר למצוא בסקרים שעוסקים בנושאים דומים. לא שונה מהותית מההבדל הלא מבוטל בין הממצאים של כאן 11 לעומת חדשות 12.
