הדילמה היא בעיקר של נתניהו. לכל האחרים קל להחליט מה לומר. נתניהו צריך לחשוב האם ועד כמה הוא מתייצב מאחורי ההסכמה, וקובע שמדובר בהצלחה

הצליל הקבוע שאפשר לראות בגרף. הצליל של ״לא החלטנו״, לא במובן של לא החלטנו אם בסוף נצביע לדמוקרטים או לאיזנקוט, לש״ס או לליכוד. הצליל של לא החלטנו במובן של ״אנחנו בין לבין״

שאלה של מדיניות ואידיאולוגיה הופכת לשאלה של אמון. האם אתם יותר מאמינים לנתניהו וחבריו, האומרים שאיזנקוט יעשה דבר מסויים? או שאתם יותר מאמינים לאיזנקוט וחבריו האומרים שלא יעשה דבר מסויים?

קל לסמוך על ידידת אמת, קשה יותר לסמוך על מי שנעשית פחות ידידת אמת. ועוד יותר קשה לסמוך על מי שאינך מעריך את שיקול דעתו – והישראלים לא סומכים על שיקול דעתה של המעצמה האמריקאית

יש בישראל מפלגות שהתמיכה בהם פריכה, או נזילה. מפלגות שקמו לתכלית מסוימת – להחליף את השלטון. הן קמו אד הוק, ומחר בבוקר יתפרקו, אם לא יהיה בהן צורך.הדמוקרטים לא מתנהגת כרגע כמפלגה כזאת

בין הימין-מתון לימין-מרכז – זה המקום. משם וימינה מתחיל להמריא השיעור של מי שרוצים את הקואליציה הדומה להיום. משם ושמאלה מתחיל להמריא השיעור של מי שחושבים ש״מדינה ליברלית יותר״ זה האתגר המכריע