אחרי שאמרנו את הדבר המובן מאליו – הקריאה הנחרצת לגיוס ערבים היא קלף רטורי משומש נגד גיוס חרדים – ראוי בכל זאת להשיב על השאלה המהותית. וזו שאלה לא קלה
שיעורם של הדתיים שחשים כעס על החרדים כמעט הכפיל את עצמו, מ-22% בשנה שעברה, ל-43% השנה
הממשלה לא רוצה להניע מהלך של גיוס. הממשלה רוצה למשוך זמן ולמנוע משבר
כל הבטחה לגיוס עתידי היא הבטחה על הקרח, בעיקר במקרה שבמקביל ל״תהליך״ יבוטלו הסנקציות על המשתמטים. וזה העניין שלשמו הכנסת נערכת
רוב חברי הכנסת יודעים מה המינימום שיש הכרח לעשות. אם יעשו או לא, זו כבר שאלה אחרת
פסק הדין של בג״ץ לא מייתר את הצורך בחוק בהיר
זה דו״ח שנקודת המוצא שלו היא שיש צדק בטענת החרדים שאינם יכולים להתגייס כי צה״ל לא ערוך לקלוט אותם
אבל כמה – כמה לא לומדים? זה מה ששאלנו
את האוטונומיה לנהל מגזר שלם, שגודלו כבר נמדד במיליון ויותר, צריך לפרק
איך נדע אם גנץ עמד במבחן?