משום מה, בהקשר לציבור הערבי, שהוא הרבה פחות יציב בהצבעתו, ורשם בשנים האחרונות כמה הפתעות מעניינות, הסקרים נראים כמו העתקים אחד של השני. ולא – זה לא שאנחנו חושבים שהם מעתיקים. אם צריך לנחש (וגם על סמך כמה שיחות), בחלק ניכר מהסקרים פשוט לא משתתפים הרבה ערבים, כך שעיקר התחזית ביחס למשותפת נעשה באמצעות שקלול. זה מוביל לתוצאה שהיא, איך לומר, קצת מדי אחידה.
כלומר, הפער בין ממוצע של 10 סקרים לבין ממוצע של 3 סקרים מלמד על מה שקרה בין ה-11 בדצמבר לבין אתמול, שבוע וחצי. מפלגה שהממוצע שלה ל-10 סקרים גבוה יותר מהממוצע שלה ל-3 סקרים נמצאת במגמת ירידה (בסקרים). מפלגה שהממוצע שלה ל-3 סקרים אחרונים גבוה מזה של ה-10 האחרונים, נמצאת במגמת עליה (בסקרים).
שימו את החרדים בצד. הם אולי ילכו עם סער ואולי לא. תלוי בנסיבות. ולכל אחד משלושת התסריטים חברו שלוש אופציות לקואליציה. אחת של נתניהו עם בנט והחרדים – הקואליציה הקלסית של הימין, אבל בלי גדעון סער. אחת של נתניהו עם גדעון סער והחרדים (אין להם בעיה להסתדר) – ובנט בחוץ, כמו עכשיו. אחת קואליציה של סער ובנט בלי נתניהו, ובחיבור עם מפלגות המרכז האחרות שמוכנות לעשות הכל כדי להיפטר מנתניהו. זה אומר יש עתיד (נראה שלפיד כבר לא יהיה ראש ממשלה בסיבוב הזה), כחול לבן (אם יישאר ממנה משהו, ולא בטוח), ליברמן (למה לא).
יהיו כמובן עניינים לסדר, כמו מי ראש הממשלה, או מי ראש הממשלה ראשון. אבל אין ספק שלסער ובנט יהיה קל יותר לסמוך אחד על שני מאשר לסמוך על נתניהו. ואפשר לדמיין אותם מצרפים גם את החרדים, ומגדילים עוד יותר את מרחב התמרון הפוליטי שלהם. בינתיים, מה שיעשה נתניהו הוא שני דברים. אחד, יוודא שהוא מאבד פחות מנדטים ממה שתסריטים מציעים. שני, ישחק מול בנט וסער כדי להפריד ביניהם. לפתות אחד כדי להשאיר את השני בחוץ. אולי באמצעות רוטציה (אבל נתניהו שני).
מבקר המדינה, שהוציא דוח על “מחלות מתפרצות ומתחדשות בישראל” קבע כי שיעור החיסונים גבוה, אך זיהה גם “כיסים” של היעדר חיסון. חלקם בגלל חוסר מודעות או נגישות נמוכה, חלקם בגלל עניינים אידיאולוגיים.
האם תתעורר בעיה דומה גם עם החיסונים לקורונה? בינתיים אין סיבה מיוחדת להניח כך, אבל יש סיבות אחרות לדאגה. במסגרת אתר “המדד” נבחנו ארבעה סקרים ששאלו ישראלים האם יתחסנו לקורונה כאשר החיסונים יבואו. החדשות הטובות הן שרוב ניכר מהישראלים ירצו להתחסן. החדשות הרעות הן שהסקרים לא מציגים תמונה אחידה.
בפוסט הקצר הזה אנחנו מציעים לכם עוד דרך להביט באופן שבו ממוצעים משקפים מגמה. הוא מבטא דבר פשוט: לקחנו את 10 הסקרים האחרונים מכל כלי התקשורת, ואת שלושת. הסקרים האחרונים (השלושה האחרונים כולם מיום רביעי שישי השבוע, כלומר, ממש קרובים), עשינו מממוצע (לא משוקלל, סתם ממוצע), ובחנו את ההבדל בין ממוצע ה-10 למממוצע ה-3. בעצם, ההבדל מבטא דבר פשוט: מי שהממוצע שלו ב-3 האחרונים גבוה מהממוצע ב-10 האחרונים (שכולל כמובן גם את 3 האחרונים) נמצא במגמת עליה.
שלום, אנחנו המדד. ויש לנו בקשה: אם גם אתכם מעניין להבין טוב יותר את ישראל, אם גם לכם יש שאלות על פוליטיקה, זהות וחברה, אם גם אתם מחפשים דרכים להביט במציאות הישראלית בלי פילטרים של ספין, אם גם לטעמכם התרבות שלנו שווה מבט נוסף, נטול פניות, בואו והצטרפו אלינו. הצטרפו כקוראים. הצטרפו כשותפים. המדד הוא פרויקט שאין לו חיים בלי שותפים פעילים. המדד הוא פרויקט שאין בו טעם בלי שותפים מתעניינים. אתכם – השותפים – הוא יכול להיות הרפתקה מסקרנת, פוקחת עיניים, מחכימה – לכם ולנו.
אנחנו שלושה. קוראים, כותבים, מתכנתים, משקללים. תוכלו לקרוא עלינו כמה מילים כאן. מטרתנו פשוטה: להבין טוב יותר את ישראל (וגם דברים שמעבר לישראל). לחקור מגמות, לזהות כיווני התקדמות, לפענח תנודות, לפצח קשרים נסתרים. השפה שלנו היא שפת הניתוח הכמותי. כלי העבודה שלנו הם השותפים – אתם. מי מכם שיבואו, יצטרפו, ישיבו ויגיבו. אנחנו נשתף אתכם בכל דבר מעניין שנגלה. נבדוק אתכם רעיונות חדשים. נציע לכם פעילות מאתגרת.
נדמה לנו שאפשר לעשות כאן דבר שיש לו משמעות. הנה דוגמה: השאלון שלנו על סדרי עדיפויות בתוכניות הלימודים יכול לספק לא מעט תובנות בתקופת משבר של מערכת החינוך. אנחנו מקווים שישיבו עליו תלמידים, הורים ומורים. אנחנו מקווים שמסקנותיו יעשירו מנהלים, מחנכים, פקידים וקובעי מדיניות. קחו חמש דקות ונסו אותו. זה אתגר מסקרן. כשתסיימו להשיב, תוכלו לראות את ההבדלים ביניכם לבין אחרים שהתמודדו עם האתגר הזה. מי בעד יותר מתמטיקה, ומי בעד יותר חינוך גופני. לא קל לקבוע מערכת שעות לתלמידים. השעות שתקצו לכל מקצוע מבטאות סדרי עדיפויות, הן מבטאות ערכים, הן מבטאות תפיסות עולם, הן מבטאות הערכה ביחס למה שצופן העתיד לילדים הלומדים. נסו את זה.
וכמובן, זה לא הדבר היחיד שתוכלו לנסות אצלנו. לקראת מה שנראה כמו עוד סיבוב בחירות, אנחנו מציעים מבט משוקלל, וקצת יותר משוכלל, על מצב הסקרים והזירה הפוליטית. המדדים שלנו, לפי מפלגות ולפי קואליציות, מתעדכנים כל יום. אם תרצו לבחון עד כמה אתם מבינים את המגמות הפוליטיות, אנחנו מציעים לכם הזדמנות לבחון את עצמכם מול הגרף המשתנה, אתם נגד הסקרים. תוכלו לעקוב, ולנסות לזהות את מי שקולע תמיד. תוכלו ללוות אתנו את מערכת הבחירות הסוערת.
אנחנו משיקים את המדד עם הכלים האלה, ועם עוד כמה תוספות. תהיה שיחה עם הפרופ׳ קמיל פוקס, היועץ מדעי של הפרויקט הזה, על מודלים, תחזיות, סקרים וכלי מדידה. יהיה פודקסט חדש של שמואל רוזנר, שהפרק הראשון שלו בוחן את השאלה ״האם כדאי לכם להתחסן נגד קורונה״, ומפליג לעוד שאלות חשובות על מנהיגות, אמון ומוסר. המלצות הקריאה שלנו מתעדכנות כמה פעמים בשבוע. טורים קצרים יתוספו פעם ביומיים שלושה. תוכלו לקרוא כבר עכשיו על אמון הציבור בקצינים וחיילים, על יהודים תומכי ג׳ו ביידן, כמה מילים על מראדונה, ומשהו לקראת הדלקת הנרות בחנוכה.
אנחנו משיקים את המדד בסקרנות ועם שילוב של תקווה ושל ספקנות – האם תצטרפו אלינו? זה לא מסובך. רק הקליקו כאן, ואל תתחרטו באמצע (זה לא יותר מכמה דקות).
לשאלות, צרו קשר. לרעיונות, צרו קשר. לבקשות, צרו קשר. נשתדל להשיב מהר.
תודה.
צוות המדד (שמואל, קמיל ונח)