שבוע לסגירת הרשימות, הימין בבעיה בגלל בצלאל סמוטריץ׳, שלא עובר את אחוז החסימה (ברוב הסקרים). המרכז-שמאל תקוע עם חולדאי, שלח, יעלון, יתום, שלא עוברים ברוב הסקרים, ועם העבודה שמתנדנדת קרוב, וכחול לבן, גם היא לא רחוק. שני סקרים שפורסמו הבוקר (ישראל היום ומעריב) מוסיפים עוד נדבך לתמונת הסקרים המלאה. בעזרתם, ובעזרת הממוצע המשוקללשל הסקרים, ובעזרת תחזיות הגולשים של כאן חדשות, ננסה לשרטט כמה קווים לאיחודים ופילוגים שייתכנו בשבוע הבא.
אם עוד לא הצטרפתם לתחרות תחזית הבחירות של המדד עם כאן חדשות? זה הזמן. לחצו כאן.
העבודה-הישראלים
יחסי הכוחות השתנו. בארבעת הסקרים האחרונים, מיכאלי והעבודה עברו בשלושה את אחוז החסימה, חולדאי וניסנקורן לא עברו בשלושה את אחוז החסימה. מה תעשה מיכאלי עם העובדה הזאת, ומה יעשה חולדאי? שאלה טובה. היא יכולה להתעקש על ראשות הרשימה. להערכת רוב אנשי חולדאי, זה יוביל לפרישה שלו. כלומר, מיכאלי בראש, אולי עם ניסנקורן כמספר שתיים. לא בטוח שזה כדאי לה. יכול להיות שההימור הנכון מבחינתה הוא זה: או חולדאי כמספר שתיים, בתקווה שהוא מוסיף משהו, או שאין איחוד. הישראלים ידעכו, בוחריהם יעברו לעבודה (או ללפיד).
חולדאי וניסנקורן
אין להם הרבה קלפים. בסקר של מעריב הם שווים, ביחד, 2.6%. בסקר של ישראל היום הם שווים כחצי אחוז. הפער נראה דרמטי, אבל הוא לא דרמטי. בסקר של חמש מאות בני אדם, כל חמישה הם אחוז. כלומר, פער של עשרה נשאלים. בעצם, הכדור שיש להם באקדח הוא איום הקלקול. אם ימשיכו לרוץ, הם עלולים למשוך גם את העבודה מתחת לאחוז החסימה. אולי בגלל זה שווה למיכאלי לקחת אותם. וגם כדי שהמעט שנותר להם יעבור אליה, ולא ללפיד שנמצא בעלייה.
לפיד
לפיד הימר על יש עתיד בלי איחודים, והימר נכון. בכלל, הוא הימר נכון בחודשים האחרונים. לא התרגש מעופר שלח, וצדק. שלח הוא לוויין שמשוטט לבד ביקום המפלגות. גרוטאה מעופפת בלי מטרה. אולי מישהו ייקח אותו מתוך הערכה לכישוריו הרבים – יש לו כישורים. אולי הוא ייאלץ לפרוש. לפיד מסתדר בלעדיו, בלי נזק. הימור נכון. ועוד אחד: יעלון. גם הוא כיוון לראשו של לפיד אקדח בלי כדורים. לפיד נתן לו ללכת. הנזק: אין נזק. התועלת: אין בלבולי מוח וסיעות עצמאיות. גם זה נראה כהימור נכון.
כחול לבן
מפלגה עם הרבה כסף, ועם בעיה אישית. הבעיה היא גנץ. יחסיו עם לפיד לא טובים. עם יעלון לא טובים. עם ניסנקורן לא טובים. סער לא ירצה אותו, כי הוא יבריח בוחרי ליכוד וימין. בנט לא ירצה אותו, כי הוא התחייב לא לשבת עם נתניהו, וגם לו יבריח בוחרי ימין. מצד אחד, גנץ עובר את אחוז החסימה בכל עשרת הסקרים האחרונים. מצד שני, בשבעה מהעשרה, הוא עובר עם המינימום, ארבעה מנדטים. מה זה אומר? סיכוי לא רע להצליח, סיכוי לא מבוטל לקבור שלושה מנדטים בגלל חשש של בוחרים ברגע האחרון. מצד שלישי, אפשר לצפות מגנץ לפרוש כשהוא ממשיך לעבור בכל סקר?
יעלון ושלח
מה האופציות שלהם? חבירה למיכאלי ולחולדאי, שגם היא נעשית בעייתית. מקומות לא גבוהים בצמרת. חבירה לירון זליכה, אם מתחשק להיות הזנב של זליכה, שנראה שיכול להיות שבכלל מעוניין במופע יחיד. הערך האלקטורלי של שניהם נמוך מאוד. בוחרים בודדים, שילכו ויתמעטו ככל שהבחירות יתקרבו. כך או כך או כך, בכנסת הבאה ישבו או באופוזיציה לנתניהו, או כחברי כנסת לא בכירים בקואליציה של סער, בנט ולפיד, שלאף אחד מהם לא יהיה עניין מיוחד לתת לשני אלה מקום בצמרת.
זליכה
הוא רץ קדימה. הוא רץ לבד, בינתיים. והסקר האחד שהעביר אותו את אחוז החסימה הופך אותו לתקלה בשמאל מרכז. בגלל שקיבל איתות שיש לו סיכוי, הוא לא יוותר. בגלל שלא יוותר, ואם ימשיך להתנדנד על הסף, יש סיכוי לא מבוטל שהוא האיש שימחק לשמאל-מרכז שלושה מנדטים. כדאי לשים לב שבסקר של ישראל היום זליכה אמנם עובר, אבל בסקר של מעריב הוא על 2.2% – כלומר, אחוז שלם מתחת לחסימה (בסקר ערוץ 12 לפני שלושה ימים הוא היה על 2.8%).
מרצ
גם ניצן הורוביץ הימר נכון כאשר הודיע שהפעם לא יהיו איחודים. המותג מרצ שווה את ה-4 עד 6 מנדטים שלו, תלוי בסקר. אף מצטרף לא יעלה אותו מעל זה. אף נוטש לא יוריד אותו מתחת לזה. בעולם של מנהיגים שבונים על כוח האישיות שלהם – חולדאי, בנט, סער, ליברמן – ושהם למעשה המפלגה, מרצ (לצד החרדיות והליכוד) מתבלטת כמפלגה שבה המוצג המפלגתי חזק מהמותג המנהיגותי. הורוביץ בלי מרצ לא שווה הרבה. מרצ בלי הורוביץ שווה אותו דבר. וזה נכון כמובן גם לגולן, זנדברג ושאר החברים.
ליברמן
הוא לא בדיוק מרכז-שמאל. הוא ליברמן. משהו קצת אחר. הוא לא זקוק לאיחודים, ועובר לבד, כנראה בלי קושי רב. וגם המזל משחק לטובתו: האתגר החרדי הולך להיות קלף מיקוח מרכזי בבחירות האלה, וליברמן הוא האחד שיכול ללכת בכל העוצמה על הקלף הזה, בלי חשש רב. לפיד מפחד – כי הוא חולם להקים קואליציה, ואולי יזדקק לחרדים. סער מפחד – מאותה סיבה. שלא לדבר על בנט. ליברמן יודע שלא יהיה כנראה ראש הממשלה בסיבוב הזה. הוא יכול ללכת על הראש של החרדים בלי לעשות חשבון של מה יהיה אחר כך. אם החרדים לא ירצו לשבת איתו, זה יהיה הכאב ראש של לפיד או של סער לפתור את זה. או שיישאר באופוזיציה. ממשלת מרכז עם החרדים ובלי ליברמן רק תספק לו תחמושת נוספת לסיבוב הבא.
שורה תחתונה
כולם מדברים על איחודים, אבל למי בעצם כדאי להתאחד, ומה הסבירות שזה יקרה?
לפיד: אין סיבה. אלא אם דמות מרכזית, כמו חולדאי, מוכן לבוא בלי תנאים.
מרצ: לא.
ליברמן: לא.
מיכאלי: בתנאים שלה. כי מכל המפלגות הקטנות, נראה שהיא זאת שיש לה סיכוי לשרוד גם בלי איחוד.
חולדאי: אין לו ברירה, ואין לו קלפים. אם צריך להמר, לא נראה אותו בפוליטיקה הלאומית.
כחול לבן: הם רוצים, כנראה שאף אחד אחר לא רוצה. לפיד לא יישב עם גנץ, גנץ לא יישב עם ניסנקורן, מיכאלי לא תשב עם מי שישב עם נתניהו, יעלון לא אופציה אמיתית. בקיצור – כנראה שלבד. עד הסוף (שיכול להיות מר).
זליכה: אולי כדאי לו, אבל לא בטוח שהאגו יאפשר את זה. וגם לא בטוח שזה טוב לכלל הגוש (זה רק יחזק את הסיכוי שזליכה ילך עד הסוף, ושיהיו בוחרים שילכו איתו עד הסוף – שעשוי להיות מר).
שלח, יעלון, יתום: ברור שהם רוצים להתאחד. אבל כל מה שיש להם להציע זה את האישיות המקסימה שלהם. נכסים אחרים אין.
תחזית הבוחרים
אנחנו מקווים שכבר נרשמתם, ושאתם משתתפים בניסוי המעניין שלנו ושל כאן חדשות לחזות את תוצאות הבחירות בעזרת חוכמת ההמונים (אם עוד לא נרשמתם, ואם אתם עוד לא משחקים – לחצו כאן). הבוקר, הסקרים והבוחרים מאוזנים בתחזית לרוב המפלגות. ימינה וכחול לבן הן יוצאות הדופן, שהסקרים נותנים להם יותר מהגולשים.
אבל כאן נציג לכם את מה שקרה לישראלים. שני גרפים, שמבטאים בערך שבועיים של תחזיות גולשים מול שבועיים של סקרים. כך ירדה מפלגת הישראלים בתחזיות מקצת יותר מאחוז החסימה לקצת פחות מאחוז החסימה, ועם גרף מגמה שפונה למטה.
