גנץ

את קו התפר שבין הגושים אפשר לתאר בשתי דרכים. אפשר לתאר אותו כמקום טקטי. מאגר קולות פוטנציאלי של מי שלא יודעים באיזה גוש הם רוצים, ולכן יעדיפו את העמימות של האמצע. אפשר לתאר אותו גם כמקום ערכי, כפי שעושה גנץ. המקום שבו לא מפרידים אלא מחברים

ממוצע הסקרים מעמיד אותו על 2.5 מנדטים, כלומר, לא עובר. תחזית המשתתפים מעמידה אותו על 1.4, כלומר, עוד יותר נמוך. מה אפשר ללמוד מזה? שכרגע נראה שהחזאים ויתרו על גנץ

אין בישראל בוחרים שבאמת מוכנים לא להחרים אף מפלגה

מה עושים מול הפגנה של מיליון? פחות מעצרים – שמספקים דלק להפגנות – יותר סנקציות כלכליות

בהנחה שאיזנקוט יקים מפלגה, ואז יחבר אותה ליש עתיד, לבנט עשויה (עלולה?) להיוולד תחרות על תואר המפלגה הדומיננטית בגוש

אם כל מצביעי המחנה הממלכתי בבחירות הקודמות יצביעו בפריימריס לראשות המפלגה, איזנקוט ינצח את גנץ בהליכה

לגנץ אין בעיה עם התומכים של המחנה הממלכתי. יש לו בעיה עם כל השאר

מה הסיכוי של המפלגה הבדיונית החדשה להחליש את הקואליציה?

למנוע את התקופה המסוכנת כבר אי אפשר – אפשר רק לנסות לקצר אותה

בגלל הנתונים האלה, למה שקרה השבוע יש משמעות