בעולם הפוליטי של ערב בחירות יש הצבעות ויש ציפיות. הצבעות מודדים באמצעות השאלה ״אם הבחירות היו נערכות היום, למי היית מצביע/ה״. כרגע, מותר להמשיך למדוד הצבעות, אבל אסור לפרסם את תוצאות המדידה. זה מה שקובע החוק. ציפיות הן עניין אחר. ציפיות אפשר למדוד כאשר שואלים: ״מי לדעתך יהיה ראש הממשלה״. או כאשר שואלים: ״כמה מנדטים להערכתך תקבל יש עתיד״. המדד וכאן חדשות שואלים את השאלה הזאת כבר כמה חודשים. השאלה הזאת היא היא הבסיס לתחרות תחזית הבחירות שלנו – שנותרו עוד יומיים קצרים להספיק להירשם אליה ולהשתתף בה.
יש לכם עוד הזדמנות אחרונה להצטרף ולחזות את תוצאות הבחירות. בואו בהמוניכם.
חדש: ואחרי שתחזו את תוצאות הבחירות, בואו לחזות גם את הרכב הקואליציה!
יום ראשון, יומיים לפני הבחירות, אנחנו יודעים פחות או יותר מה מצב ההצבעות: לפי הסקרים האחרונים, מחמישי ושישי, צמוד מאוד. שימו לב שאף סקר מהשישה האחרונים – אף סקר! – לא נתן 61 מנדטים לגוש של נתניהו.
יום ראשון, יומיים לפני הבחירות, אנחנו יודעים שמצב הציפיות שונה מאוד ממצב ההצבעות: לפי תחזית הבחירות של גולשי המדד וכאן חדשות, אלפים רבים שחוזרים ומדרגים את המפלגות, שווה 64 עד 66 מנדטים. הרבה יותר ממה שחוזים הסקרים האחרונים.
עכשיו נסביר. ההסבר יהיה קצת טכני, אבל מתחייב. אנחנו מבקשים מהגולשים לחזות את הבחירות. הם כותבים כמה כל מפלגה תקבל לדעתם. התחזית הזאת ממשיכה להתעדכן כל עוד המשחק נמשך. היא ממשיכה להתעדכן גם אחרי שהסקרים נגמרו. אנחנו עושים עם התחזית הזאת שלושה דברים.
אחד – מפרסמים את ממוצע כל התחזיות (לצורך הממוצע נחשבת התחזית האחרונה של כל גולש, אם הוכנסה בשבוע האחרון). לדוגמה: לפי התחזית הממוצעת לשעת הכתיבה תקווה חדשה שווה 9.9 מנדטים.
שתיים – משקללים את התחזית כדי לראות ״איך היתה נראית הכנסת״. למה צריך את זה? משתי סיבות: קודם כל, כדי לזרוק החוצה את המפלגה שלא עוברות את אחוז החסימה (לפי התחזית), ואחר כך, כדי לחלק את המנדטים כמו שמחלקים אותם במציאות (חוק בדר-עופר והסכמי עודפים). לכן, אם להמשיך באותה דוגמה, תקווה חדשה שווה בתחזית המנדטים המשוקללת 11 מנדטים. היא מרוויחה בגלל המפלגות שנשרו, והמנדטים שלהן מחולקים מחדש.
שלוש – ואת זה עשינו הבוקר, כדי לשפר עוד קצת את חדות התמונה: לקחנו את התחזיות, ולפני השקלול ל״איך תיראה הכנסת״, עשינו שקלול כדי לייצג את האוכלוסייה בצורה מדויקת. בדיוק כמו שעושים בסקרים. מה זה אומר? לדוגמה: נגיד שיש לנו במשחק יותר מדי צעירים ולא מספיק מבוגרים. במקרה כזה, בודקים מה היה קורה אם היו לנו מספר נכון של צעירים ומבוגרים לפי ההתפלגות באוכלוסייה, ומחשבים את התוצאות בהתאם. כלומר: עכשיו אנחנו יכולים לומר ש״מדגם מייצג של הבוחרים קובע ש…״.
מה הוא קובע? הנה מה שאמרנו, יש עולם של הצבעות ויש עולם של ציפיות. בעולם של הצבעות, הליכוד מקבל, בכל הסקרים האחרונים, בין 19 ל-32 מנדטים. בעולם של ציפיות, אחרי השקלול הכפול, הליכוד שווה 34 מנדטים. יש עתיד שווה 21 מנדטים (בסקרים היא קיבלה מקסימום 19). מרצ לא עוברת את אחוז החסימה, וגם לא רע״מ, וגם לא כחול לבן. שלושתן עוברות כמעט בכל בסקרים האחרונים.
הנה תמונת המנדטים כפי שהם מסתכמים בתחזית המשוקללת. ואנחנו מזכירים: זה סיכום של מה שחושב הציבור הישראלי על מה שהולך לקרות בבחירות. שימו לב לכמה תופעות מעניינות. אחת, הציבור מוסיף לליכוד לא מעט מנדטים. אולי משום שבמערכות בחירות קודמות היו לא מעט מקרים שבהם הסקרים קצת המעיטו לעומת מצבו האמיתי של הליכוד. ועוד: שלוש מפלגות לא עוברות את אחוז החסימה. לא מרצ, לא כחול לבן ולא רע״מ. בעצם, זה המפתח העיקרי לפער הגדול בין תחזית הציבור לבין תחזית הסקרים. אם שלוש אלה לא עוברות, והמנדטים שלהן מחולקים מחדש, המרוויחות הגדולות הן המפלגות הגדולות. זה מה שמעלה את יש עתיד מעל עשרים. ועוד: ימינה ותקווה חדשה לא מתמוטטות בתחזית הזאת. זה מעניין, כי זה אומר שהציבור לא מעריך שתהיה שתיית קולות משמעותית. הוא מניח שבנט וסער ישרדו את הבליץ של נתניהו.
והנה, כך נראות האפשרויות הקואליציוניות לפי התחזית הזאת. כדי שיהיה מעניין אנחנו מציגים כאן את הסקרים האחרונים של שלושת ערוצי הטלוויזיה, ומעליהם את תחזית הגולשים המשוקללת. כפי שקל לראות, האפשרויות הקואליציוניות מאוד שונות בשני המקרים. למעשה, לפי סקרי הטלוויזיה ספק אם תהיה קואליציה, אלא אם אחד מהמחנות יצליח לגייס הרבה פורשים מהמחנה השני. לעומת זאת, לפי תחזית הציבור אין ספק שתהיה קואליציה, ואין ספק גם איזו קואליציה. נתניהו, וקואליציית החלומות מלא מלא.
מה כל זה אומר? אחד משני דברים.
או שהציבור יודע ומבין משהו שהסקרים יכולים לקלוט. לאחר ספירת הקולות נוכל לדעת אם אכן זה המצב. ואם יתברר שזה המצב, נלמד מזה לא מעט. ואם יתברר שזה המצב, כנראה שהסקרים יטעו הפעם די בגדול (צריך לומר: בבחירות הקודמות הם לא טעו בגדול, גם אם נדמה לכם שכן).
האפשרות השנייה היא שלציבור יש פסיכולוגיה שנשענת על הסקרים, אבל לא לגמרי תלויה בהם. אולי קשה לו לדמיין את נתניהו מפסיד, כי זה לא קרה מזמן. אולי קשה לו לדמיין מישהו אחר בכסא ראש הממשלה, כי זה לא קרה מזמן. אולי הוא מניח שהתקשורת שמאלנית, וגם הסוקרים, ולכן מתקן את המספרים של הימין כלפי מעלה. אולי הוא זוכר שהיו כמה מקרים שבהם הליכוד קיבל בבחירות יותר ממה שהוא מקבל בסקרים. וגם ש״ס. ומרצ דווקא פחות. אז הוא מתקן בהתאם.
כך או כך, צריך להדגיש: אין לנו שום דרך לדעת אם הציבור צודק. אם לומר את האמת, הפער נראה לנו קצת מוגזם. אבל אולי זאת פשוט הפסיכולוגיה שלנו. כאמור, זה לא סקר מנדטים. לא שאלנו אף אחת למי היא מצביעה, כי זה אסור לפרסם. שאלנו רק מי אתם חושבים שינצח. ואנחנו ממשיכים לשאול. וכן – זאת הזמנה. נצלו את הזמן הקצר שנותר והשאירו גם אתם תחזית, ובעצם שתיים: אחת של מנדטים לבחירות, ואחת של הסתברות לקואליציות. אנחנו נמשיך לעדכן.
האזינו לשמואל רוזנר מדבר על תחזית הציבור אצל קלמן ליברמן
