המציאות כרגע היא כך: רוב מצביעי האופוזיציה המובהקים מעדיפים את איזנקוט על פני בנט. רוב המצביעים באיזור ההתלבטות מעדיפים את בנט על איזנקוט
את הנדסת גוש האופוזיציה מתחילים עם כמה הנחות יסוד. הנחה ראשונה: צריך מגוון כלשהו. לא טוב להציע רק מפלגה אחת, כי הבוחרים הישראלים מפונקים
האמון בנתניהו של כלל הציבור היהודי עלה משמעותית, מ-37% ל-49%. העלייה באה בעיקר בזכות סוג של ״חזרה הביתה״ של מצביעי קואליציה
לאן נעלמים המצביעים של יש עתיד ולפיד?
לקואליציה אין מספיק בוחרים כדי לנצח. מה שיש לה בשפע זה זמן
לא רוצים איחוד? אולי כדאי לחשוב מחדש
על מה להיאבק? על ארבעים מנדטים שמסתובבים בלי כתובת
חשובה המגמה. וכרגע הכיוון נראה למטה. מה שמציב את עבאס וחבריו למפלגה מול דילמה פוליטית שמחייבת אותם לקחת סיכון
יכול להיות שמנהיגי הליכוד איבדו אמון בנתניהו, אך לא המצביעים. הם ממשיכים לדרג אותו גבוה
נפתרה לליברמן הבעייה. הוא לא פופולרי במיוחד, ולא צריך להיות פופולרי במיוחד