נדבר על סקרים? ספק אם אתם מתגעגעים לסקרים. הבחירות בקושי נגמרו (אם כי, צריך לומר, לפעמים יש תחושה שממשלת נתניהו מכהנת כבר חמש שנים). ומצד שני, פרשנים פוליטיים כבר מתחילים להרהר באפשרות של בחירות נוספות כבר ב-2023, או במחצית הראשונה של 2024. סגן שר אחד כבר התפטר, מפלגה כבר החרימה הצבעה. הקואליציה חורקת, המציאות נושכת, האופוזיציה לוחמת. אין ספק שגם המנהיגים מציצים בסקרים, כדי להבין מה יקרה אם וכאשר.
מה דעתכם על ההחלטה לחתום על הסכמי אוסלו, מצויינת או גרועה? בואו לדרג 25 החלטות מ-75 שנות המדינה
יריב לוין אמנם אמר לשאול אמסטרדמסקי שהסקרים הם פייק, שהוא לא מאמין להם. אבל נתניהו הוא מנהיג שמאמין לסקרים, וגם מזמין סקרים, וגם קורא בהם. ואיתמר בן גביר צריך להבין מה יקרה אם ייקלע למערכת בחירות בלי שמימש אף אחת מהבטחותיו הרבות. ויאיר לפיד צריך להבין אם נפילה מוקדמת של הממשלה נותנת לו סיכוי לחזור לשלטון. ובני גנץ מבין שהוא כרגע מנייה בעלייה, וצריך לחשוב מה כדאי לו לעשות כדי שתמשיך לעלות, ולא תצנח.
מה אומרים הסקרים? באתר המדד אנחנו ממשיכים לשקלל על פי הנוסחה של פרופ׳ קמיל פוקס, כדי להציג ממוצע חכם של הסקרים האחרונים. אבל כדאי לשים לב שלצד הממוצע המשוקלל יש כמה סקרים מהזמן האחרון שהפערים ביניהם משמעותיים. אלה סקרים שמאפשרים לנתניהו להיות רגוע (אם הוא מאמין לסקר של פילבר), ומאפשרים ללפיד לחשוב שהמהפך קרוב (אם הוא מאמין לסקר של לזר). אלה סקרים שקשה לקבוע על פיהם האם נרשמת מגמה רצופה, אמיתית ויציבה של שחיקה בכוחה של הקואליציה.
סקר כאן חדשות, שהוצג אתמול, הוא דוגמה טובה לזה. הקואליציה קיבלה בסקר הזה 59 מנדטים. נכון – זה פחות ממה שיש לה בכנסת. ומצד שני, זה דומה מאוד למה שאמרו הסקרים ערב הבחירות, לפני שהקואליציה קיבלה 64. למעשה, בסקר האחרון של כאן חדשות (דודי חסיד) לפני הבחירות, הקואליציה קיבלה 60 מנדטים. בסקר של אתמול, היא קיבלה 59 מנדטים. האם הקואליציה ירדה או לא ירדה? אם בוחנים את הסקר החדשות מול תוצאות הבחירות, היא ירדה. אם מניחים שהסקר החדש מדוייק בערך כמו הסקר האחרון לפני הבחירות – היא לא ירדה (או ירדה במנדט אחד, די אקראי).
שימו לב לטבלה המצורפת. היא קצת מסובכת למראה, אבל נותנת אינדיקציה טובה למצב המפלגות והסקרים. נסביר אותה: בארבע השורות הראשונות, ארבעת הסקרים האחרונים שפורסמו, כולם מעשרת הימים האחרונים. מתחתם (כחול כהה), מספר המושבים שיש לכל מפלגה בכנסת. מתחת, בכחולים היותר בהירים, ממוצעי המדד המשוקללים, זה של ערב הבחירות וזה של היום.
למטה למטה שתי השורות החשובות: הן מראות כמה כל מפלגה ירדה מהממוצע ערב הבחירות להיום – וכמה כל מפלגה ירדה מתוצאות הבחירות לממוצע המדד היום. למה חשוב להראות את שניהם? כי בין השורות האלה מסתתרת התעלומה המעניינת: האם צריך להביט בסקרים היום לעומת תוצאות הבחירות (ואז הליכוד ירד בסקר כאן חדשות ב-3 מנדטים, מ-32 בבחירות ל-29 בסקר השׁבוע. או שאולי צריך להתייחס לסקרים בהשוואה לסקרים האחרונים של ערב הבחירות, ואז הירידה של הליכוד היא בסך הכל במנדט אחד.
במילים אחרות: אם הסקרים מדייקים היום כמו שדייקו ערב הבחירות, הליכוד ירד רק מעט. אם הם מדייקים יותר, בגלל שכיילו מחדש את המכשירים בעקבות תוצאות הבחירות, הירידה של הליכוד יותר משמעותית.
מה עוד אפשר ללמוד מתמונת הסקרים האחרונים בהשוואה לבחירות ולטרום הבחירות? קודם כל, שאין סרט של ריצה נפרדת של מרצ והעבודה. בשלושה מארבעת הסקרים האחרונים, אחת מהמפלגות לא עברה. לקראת הבחירות המפלגות החליטו להמר (ואם להיות קצת פחות מעורפלים, מרב מיכאלי החליטה להמר), לקראת הבחירות הבאות הן לא יהמרו שוב (מה שלא מבטיח אותן מפני טעויות אחרות). ועוד אפשר ללמוד: שהמחנה הממלכתי באמת מתחזקת. היא זאת שעלתה בכל אחד מארבעת הסקרים. היא זאת שעלתה גם ביחס לסקרי עבר וגם ביחס לתוצאות הבחירות.
כל שאר התזוזות הרבה פחות ברורות והרבה פחות בטוחות. יש סקרים שמורידים את ש״ס, ויש שלא. יש שמצניחים את הליכוד, ויש שמורידים אותה רק במעט. יש עתיד עולה ויורדת, יהדות התורה נראית יציבה בכל הסקרים. השורה התחתונה היא שפה ושם מכריזים על שינוי דרמטי, אבל התמונה הכוללת היא של שינוי קטן, איטי, אם בכלל. הקואליציה לא איבדה שיעור גדול מבוחריה. וגם אם איבדה חלק מהם, האופוזיציה לא הרוויחה מספיק כדי שתהיה לה אפשרות להקים ממשלה.
