fbpx

מה יקרה בשנה הבאה? נראה אם תצליחו לחזות

המעבר מהשושלת המוכרת כ״שושלת מינג״ לבין זו המוכרת כ״שושלת צ׳ינג״ היה מורכב, מתמשך. תחילתו בראשית המאה השבע עשרה, סופו בקצה השליש השני של אותה מאה, אחרי מלחמה של כחמישים שנה. לכאורה, מעבר השושלת סימן סוף תקופה. מ-1644 ועד 1911 נספר עידן אחר, זה של שושלת צ׳ינג. אלא שלא מעט היסטוריונים סבורים כי למעט חילופי השלטון בין שתי קבוצות מתחרות, מכל בחינה אחרת תקופת המינג והצ׳ינג ראויה להיספר כאחת, לא כשתיים. מדובר בהמשך, ולא בשינוי. תקופת קיסרות ארוכה, רצופה, שהביאה את סין עד למהפכה העממית ולעידן המודרני.

כל זה לא בא אלא לומר שסוף תקופה היא מעשה ידי אדם. סוף שושלת, סוף עידן, גם סוף שנה. אנחנו קובעים שפרק נגמר ופרק מתחיל. בעולם עצמו הזרימה נמשכת משעה לשעה, מיום ליום. ערב ראש השנה הוא יום אחד, וראש השנה הוא מחרתו. אין הבדל בין שני אלה, אין גבול, מלבד הגבול שאנחנו הצבנו.

לכן, קשה לומר מה משמעותה של תחזית ״לשנה הבאה״. זו תחזית של העתיד, ולא של העבר. אבל תחום הזמן שלה מלאכותי, שרירותי. מכיוון שקבענו סוף לשנה זו, ויש לנו עניין לסכם, אנחנו מביטים גם על השנה הבאה, ויש לנו עניין לחזות. האם המגפה תגמר? האם ממשלת בנט-לפיד תשרוד? האם יתגלו חיים ביקום? האם יהיה חורף קשה? בספר המרתק ״תחזיות על: המדע שמאחורי אמנות הניבוי״, עוסקים פיליפ טטלוק ודן גרדנר בכללי עשה ואל תעשה למי שמנסה להבין מה צופן העתיד. בין השאר, הם ממליצים לפרק בעיות גדולות, שקשה להכיל, לבעיות קטנות, שקל יותר. ועוד: הם ממליצים לחשוב על הסתברויות, ולא רק על שחור ולבן, כן ולא. ועוד: שימו לב שכמעט לכל טיעון טוב בהקשר למדיניות, פנים או חוץ, אפשר להעמיד טיעון נגדי. וכמובן, לא צריך לקבל את הטיעון הנגדי, אבל כדאי להכיר בקיומו, כדי לבצע הערכה ריאלית של נסיבות והסתברויות.

לא קל לחזות את העתיד. וראוי לעשות זאת בצניעות ומתוך הנחה – ומתוך מודעות – לכך שלעיתים קרובות לא נצליח. חיזוי טוב הוא בסך הכל חיזוי שמצליח יותר מכפי שהוא נכשל. לא חיזוי שתמיד מצליח (שהוא חיזוי שפשוט איננו קיים, למעט בספרים שנכתבים לאחר המאורעות). לאחר הבחירות האחרונות בישראל היו כמה פרשנים (ולא, לא רק עמית סגל), שהניחו שהתסריט הצפוי ביותר למדינת ישראל הוא בחירות חמישיות. הם טעו. אבל זו הייתה טעות סבירה בהחלט. איך אני יודע? כי גם 40% מגולשי המדד חשבו כך. ארבעה מכל עשרה. ונכון, זה לא קרה, אבל זה בהחלט יכול היה לקרות. אם מישהו טעה במשהו בהקשר הזה, לא מדובר בטעות בתחזית אלא בטעות בטון התחזית. סביר בהחלט היה לחזות בחירות חמישיות. מוטב היה לעשות זאת בקצת פחות נימה של בטחון.

והנה עוד תחזית שלא התממשה. עורך של עיתון ישראלי גדול קבע, בשנת 2018, שדונלד טראמפ ינצח בבחירות 2020. זו הייתה תחזית מוקדמת, ומובנת. אחר כך, ימים לפני הבחירות, אותו עורך עיתון (אתם יודעים מי זה) אמר שלפי ״הגיון ומתמטיקה״ טראמפ ינצח. זו הייתה כבר תחזית קצת פחות מובנת. העורך התנבא כך, למרות שגם ההיגיון וגם המתמטיקה כבר אמרו אחרת – וכך גם תוצאות הבחירות (אלא אם אתם מהמשונים הסבורים שטראמפ ניצח). ומצד שני צריך לומר: כבר היו מקרים שהגיון ומתמטיקה אמרו דבר אחד, והתוצאות אמרו דבר אחר. כמו בבחירות 2016 בארה״ב. כלומר, המציאות בדרך כלל מתיישרת עם ההיגיון, אבל לא תמיד. וגם את זה צריך לקחת בחשבון.

וכל זה אינו אלא הקדמה לאתגר. אנחנו מציעים אתגר, ונשמח אם תרצו להיענות לו. אתגר של תחזית לשנה הבאה. הצבנו מספר שאלות חשובות, שמעניין אותנו לדעת איך תגיבו עליהן. חלקן שאלות שיש בהן מרכיב יותר חזק של ניתוח – כמו, אם להערכתכם ישראל וחמאס יצאו לסבב נוסף של לחימה ומתי. חלקן שאלות שיש בהן בעיקר מרכיב של הימור – כמו, כמה גשם לדעתכם ירד בשנה הבא ביחס לממוצע הרב שנתי. יש שאלות שנוגעות לביטחון, למדיניות חוץ, לכלכלה, לתרבות, יש כבדות משקל ויש יותר משעשעות. מה שהיינו רוצים לעשות, זה לבחון אותן על פני זמן, כלומר, לחזות עכשיו, ואז לחזור אליהן שוב במהלך השנה, לבחון האם דעתכם נשארה כשהייתה, או השתנתה לאור הנסיבות. כמובן, מעניין אותנו לבדוק גם אם חוכמת ההמונים תייצר תחזית טובה יותר מהתחזית האישית של כל אחד ואחת מאתנו, כלומר, האם לממוצע התחזיות יש ערך גבוה מזה של כל תחזית בנפרד. באתר כאן חדשות תוכלו לחפש את השעונים שיראו לכם את מצב התחזית בתחומים שונים, ולראות על מה עומד הממוצע. אם תקליקו עליהם, תוכלו לחזור ולעדכן את התחזיות שלכם, ובכך גם להשפיע על הממוצע.

למה זה מעניין? כי כך אנחנו, בני האדם. אוהבים לדעת מראש. כמעט כל מה שאנחנו עושים מבוסס על תחזית כלשהי (מחר יהיה קר, נלבש סוודר; רבתי עם הבוסית, נראה לי שעומדים לפטר אותי, כדאי לחפש עבודה; החלב עומד להיגמר, מישהו צריך ללכת למכולת). למה זה כדאי? כי זה מסקרן, משעשע, מאתגר, לא קשה מדי, ובכל זאת מחייב מחשבה. וגם, כי שנה חדשה בפתח, תקופה נגמרת, חדשה מתחילה – וגם זו דרך טובה לסמן מעבר.

, , , , , ,

29/03/2024הוראות אלו נכתבו בדם: מה שהיה לא יכול להיות מה שיהיה קלמן ליבסקינד, מעריב
האתגר ההיסטורי שהמלחמה מציבה בפני פרשני ההלכה מיכה גודמן, אפרת שפירא רוזנברג, מפלגת המחשבות
הקיפאון במו"מ עלול להוביל להתלקחות בלבנון עמוס הראל, הארץ
הראיון עם דונלד טראמפ אריאל כהנא, עומר לחמנוביץ׳, ישראל היום
במקום ניצחון מוחלט: ניצחון יחסי וסביר גיורא איילנד, Ynet
לא באנו לפתור את בעיית הגיוס - באנו לריב עפר שלח, N12
האתגר הוא לשחרר את הדור החרדי הבא מחומות הגטו נחום ברנע, Ynet
חוק הגיוס שמביאה הממשלה הוא הרסני למדינה איילת שקד, N12
המצב בדעת הקהל הפלסטינית: מייאש אך מפכח מיכאל מילשטיין, Ynet
האם בקרוב נגלה שאנחנו (לא) לבדנו? שמואל רוזנר, הקיפוד והשועל








מפלגה מושבים בכנסת סקר אחרון
(2024-03-29)
ממוצע המדד
המחנה הממלכתי 12 33 34.1
הליכוד 32 19 19.2
יש עתיד 24 12 12.2
ש״ס 11 10 10
ישראל ביתנו 6 10 9.8
עוצמה יהודית 6 10 9.2
יהדות התורה 7 7 6.7
רע״מ 5 5 4.8
מרצ 0 5 4.6
חדש תע״ל 5 5 4.3
תקווה חדשה 4 4
הציונות הדתית 8 0 2.9
בל״ד 0 0 0.3
עבודה 4 0 0

הקליקו על הטורים כדי לארגן את הנתונים לפי סדר