סקר המיומנויות של ארגון ה־OECD בוחן את רמתם של אזרחים ב-31 מדינות בשלוש מיומנויות יסוד: אוריינות קריאה, אוריינות מתמטית ופתרון בעיות אדפטיבי (שמוגדר כ״יכולת של אדם להשיג מטרות בסיטואציה דינמית שבה דרך הפתרון אינה זמינה באופן מיידי״). אלה מיומנויות (כהגדרת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) ש״נחשבות לחשובות ביותר להשתלבות בעולם העבודה ולתפקוד כאזרחים בחברה בת זמננו״. ומה מצבנו בכל אלה? התשובה הלא מנומסת תהיה – ״גרוע, תודה״. ובמילים אחרות, עם הספר לא מצטיין בהבנת הנקרא, לא בהבנת חשבון ולא בפתרון בעיות.
על זה צריך לשאול שלוש שאלות:
הראשונה – כמה אנחנו באמת גרועים. התשובה היא: הכול יחסי. ביחס לאזרחים במדינות שהיינו רוצים להידמות להן כלכלית ותרבותית, אנחנו די גרועים. הרחק מתחת לממוצע. הרחק מתחת למדינות כמו יפן, הולנד, גרמניה, קנדה. והתשובה היא גם: המגמה היא הדרדרות. המחקר שנערך השנה הוא מחקר שני. ויש הבדל לרעה בין המחקר הראשון, שנערך לפני כעשור, לבין המחקר השני. נעשינו פחות טובים. פחות מבינים את הנקרא (באוריינות מתמטית מצבנו לא השתנה: היינו ונותרנו לא כל כך טובים).
השנייה – למה אנחנו גרועים. על זה אפשר לתת הסבר מפותל, ואפשר את ההסבר הפשוט, שמצוי בחומר. שתי אוכלוסיות גוררות את ישראל למטה במדדים – הערבים והחרדים. הישראלים האחרים, שאינם ערבים או חרדים, לא מספיק מצטיינים כדי לפצות על הפער הזה.
70% מהערבים הם ברמת אוריינות קריאה נמוכה. וזה לא בגלל שהם התבקשו לקרוא בעברית – המבחן נערך בערבית. מדובר בחמישית מאזרחי ישראל שיש להם בעיית אוריינות. ויש בעיה גם באוכלוסייה החרדית. כלומר, אנחנו כבר במצב שבו כשליש מכלל הישראלים (ערבים פלוס חרדים) מדורגים נמוך. הציון הממוצע באוריינות קריאה באוכלוסייה החרדית (251) נמוך מהציון בקרב יהודים שאינם חרדים (261). זו הדרדרות לעומת המבחן הקודם. הציון באוריינות מתמטית באוכלוסייה החרדית (246) נמוך מהציון בקרב יהודים שאינם חרדים (258).
השלישית – למה הדרדרנו. על זה קשה יותר להשיב, כי הנתונים מספקים מידע על הפעם הזאת לעומת הפעם הקודמת, אבל לא מספקים הסבר. למה ציון הקריאה של חרדים הדרדר בעשר נקודות מ-2015 ל-2023? למה הציון של גברים חרדים ירד בעשרים נקודות בין 2015 ל-2023? בלי הסבר, אפשר רק להעלות השערות. השערה אחת – המבחן לא מדויק. השינוי לא אמיתי. השערה אחרת – הקורונה ופגעיה, או המלחמה, או משהו באווירה הישראלית של מתח ומאבק של השנים האחרונות, פגע לא רק ברמת הלימודים של ילדים ובני נוער (זה עלה מנתונים שפורסמו בשבוע שעבר) אלא גם ברמת האוריינות של מבוגרים.
צפו: האתגר החרדי בשישה פרקים
כך או כך, ישראל לא במצב שאפשר להתפעל ממנו. ישראל שאיננה אוריינית תהיה קודם כל מקום פחות מעניין. פחות תוסס תרבותית, פחות מגרה אינטלקטואלית, פחות משוכלל וחכם. אבל נעזוב את זה, נגיד שרמה תרבותית לא מעניינת אתכם. גם אז אתם צריכים להיות מודאגים. כי ישראל שאיננה אוריינית תהיה מקום שקשה לו יותר לקיים רמה מספקת של מצוינות. ובלי מצוינות, מדעית וטכנולוגית, יהיה קשה לו להחזיק רמת חיים גבוהה. ובלי רמת חיים גבוהה יהיה לו עוד יותר קשה להחזיק מצוינות, מדעית וטכנולוגית. ובלי כל אלה, שהם הבסיס לכלכלה חזקה, לא יהיה קל להחזיק צבא חזק, שהוא דבר יקר. ובלי צבא חזק – טוב, מה יקרה בלי צבא חזק לא צריך להסביר. את זה כולנו מבינים. כך שאוריינות היא לא פינוק. אוריינות היא צורך שיש לו משמעות לבטחון הלאומי. לישראל אין משאבי טבע רבים (גם אחרי שמצאנו גז, מה שהפך את האמירה הזאת לקצת פחות נכונה), אין לה שטחים נרחבים (אפילו לא אם תחליט להישאר בעזה), אין לה ים שמגן עליה מכל הכיוונים, אין לה שכנים ידידותיים, אין לה אוכלוסייה גדולה. הארץ הזאת ״מתפתחת בצעדי ענק״, כמאמר השיר הנושן של חיים חפר, בזכות ״הראש היהודי״ ש״ממציא לנו פטנטים״.
אבל מה עושים כשמתברר שהראש הזה מדדה – בממוצע כמובן – אחר הראשים של אזרחי פינלנד, יפן, שבדיה, נורבגיה, הולנד, דנמרק, אסטוניה, בלגיה, גרמניה, קנדה, אנגליה, שוויץ, אוסטריה, סינגפור, צ׳כיה, ניו זילנד, אירלנד, צרפת, ארה״ב, סלובקיה, לטביה, ספרד, הונגריה, קוריאה. כל אלה לפנינו. ואחרינו רק שש: קרואטיה, פורטוגל, איטליה, ליטא, פולין, צ׳ילה. מה עושים כשמתברר, כבר פעם שנייה, וזאת עוד גרועה מהקודמת, שישראל לא עומדת בתחרות מול מדינות אחרות.
בעניין הזה יש שלוש אפשרויות:
להכחיש – כלומר, להניח שמשהו במבחן לא מתאים לישראל, או שישראלים לא משיבים לו ברצינות, או שהנתונים לא חושבו נכון, או שהם אינם משקפים את היכולות של ישראלים בדברים שחשובים באמת. זה לא אפשרות מופרכת. ייתכן שהמבחן של ה־OECD מושתת על הנחות כלשהן שאינן תקפות במקרה של ישראל. אתמול אמר לי מישהו ששוחחתי איתו על הנתונים שקשה לו להבין איך ייתכן שצעירים חרדים, שלכאורה יושבים כל היום מול ספרים פתוחים, לא מצליחים במבחן שבודק אוריינות קריאה. שאלה טובה. אם זה המצב – אם נדמה לנו שהמבחן לא מתאים – כדאי לנסות להבין מהן ההנחות שמכשילות את ישראל במבחן, ולהסביר מדוע אינן תקפות במקרה שלנו. במילים אחרות – הכחשה יכולה להיות תגובה סבירה אם זו הכחשה מנומקת היטב, ולא הכחשה שהיא למעשה סתם הדחקה, שהיא האפשרות השנייה.
להדחיק – זה אומר פשוט לשכוח מהר. ראינו את הנתונים, אבל אנחנו עסוקים. יש הפיכה בסוריה, יש משפט נתניהו, יש מלחמה, יש כל כך הרבה דברים לעסוק בהם. עד המבחן הבא יעברו עוד כמה שנים, ובינתיים, נשכח. נתעלם. נקווה שיעבור לבד. או שנגיד: בסדר, נורבגיה והולנד לפנינו, אבל כל עוד הסביבה שלנו, מדינות כמו מצרים, או תימן, מפגרות אחרינו, מצבנו בסדר. נדמה שזו האפשרות שישראל מממשת. היא לא מכחישה בצורה מנומקת, או טוענת שהמצב דווקא טוב אבל לא משתקף בנתונים. היא מדחיקה, מתעלמת, עוברת הלאה. האם יכלה לנהוג אחרת? כמובן. היא יכלה לבחור באפשרות השלישית ולפעול.
לפעול – זו כמובן האפשרות היותר מאתגרת. לפעול משמעו לברר מדוע במגזר הערבי האוריינות נמוכה כל כך. ואז לעשות משהו כדי לשנות את זה. קשה לראות את זה קורה כי במגזר הערבי יש גם פשע שמשתולל, וגם בזה – בעיה עוד יותר אקוטית וקטלנית – ישראל לא מטיבה לטפל. אז מה הסיכוי שתטפל ברצינות בבעיית האוריינות?
לפעול משמעו לשנות גם את המערכת החינוכית של המגזר החרדי. בעניין הזה אין מה לברר, יש סיבות ידועות ותוצאות מוכרות. כשלא לומדים, אין אוריינות, ואין השכלה, ואין מדעים, ואין טכנולוגיה, ואין תרומה כלכלית. כל זה לא מטופל בגלל מניע אחד בלבד – נוחות פוליטית. בשבוע שעבר, כשפורסמו הנתונים המטרידים של ביצועי תלמידי ישראל במתמטיקה ומדעים, הם פורסמו בלי התייחסות למגזר החרדי. הוא בכלל לא נבחן (אם היה נבחן, מצבה של ישראל היה נראה עוד הרבה יותר גרוע). השבוע, כשמדובר במבוגרים, יש נתונים גם על החרדים, ואפשר לראות את התרומה שלהם לגרירת ישראל במורד הדירוג הבינלאומי.
״בכל אחד מהתחומים״, נכתב בהודעת הלמ״ס, ״הציון הממוצע של המתגוררים ביישובים ברמה חברתית־כלכלית גבוהה, גבוה מזה של שאר האוכלוסייה״. זה משפט חשוב, שבין אותיותיו מסתתרות ביצה ותרנגולת. אוריינות מובילה לרמה חברתית־כלכלית גבוהה, שמובילה לאוריינות, שמובילה לרמה חברתית־כלכלית גבוהה, שמובילה לאוריינות, שמובילה לרמה חברתית־כלכלית גבוהה. וכך הלאה. ביצה ותרנגולת. ואצלנו, הלול מתרוקן.
בואו לקרוא פרק ולרכוש: על אסטרטגיית על. ספר חדש על ניצחון במדיניות ומלחמה
