5% מכלל מקבלי התארים האקדמיים בישראל בשנת תשפ״ג היו חרדים. החברה החרדית היא חברה צעירה, חברת לומדים, חברה שהיקפה מתקרב ל-15% מהאוכלוסיה. כלומר, שיעור מקבלי התארים החרדים הוא בערך שליש ממה שיכול היה להיות, לו סטודנטים חרדים היו לומדים כמשקלם באוכלוסיה.
כמחצית מהחרדים שקיבלו תעודות אקדמיות למדו במכללות אקדמיות לחינוך. דבר חשוב – חינוך. אבל משמעות הנתון היא שחלק ניכר מההשקעה של חרדים בהשכלה גבוהה נועדה לדבר עיקרי אחד: ללמד את הדור הבא של חרדים.
את הנתונים שמוצגים כאן פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפני שבועיים שלושה. האם הורמה גבה של מישהו היכנשהו? ספק גדול. אלה נתונים מהסוג שכולנו התרגלנו לראות. מעת לעת נשמעות אמנם בשורות גדולות על הכניסה המדורגת של חרדים למוסדות אקדמיים. אבל אלה, במידה רבה, בשורות שווא. הנתונים האחרונים מלמדים על ירידה של 7.5% בשיעור מקבלי התארים החרדים.
אני שולף את הנתונים האלה כדי להצמיד להם הצעה. זו הצעת צפייה. צוות אתר המדד הפיק בחודשים האחרונים, בסיוע אנשי מקצוע מעולים (בראשם, הבמאי ישראל רוזנר), סדרה של סרטונים תחת הכותרת ״האתגר החרדי בשישה פרקים״. כל סרטון אורך כמה דקות, ואני מנסה להציג בו בתמצית מרכיב אחד של האתגר החרדי. בתקופת המלחמה, האתגר אמנם קצת נדחק מהתודעה, כי יש לישראל אתגרים דחופים יותר. אבל גם כאשר נדחק הצידה, הוא עודו אתגר מרכזי מאוד, שהתמודדות נכונה איתו חיונית לשגשוג עתידי של ישראל.
הפרקים עולים תחילה באתר Ynet, בהמשך יופיעו גם כאן, באתר המדד. פרק ראשון כבר זמין לצפייה, השני יבוא מחר, ועוד שניים בשבוע הבא, ועוד שניים בשבוע שאחריו. אם תצפו בכולם, תקבלו – או כך אני מקווה – הסבר מסודר ולא מסובך של מהותו של האתגר. קבוצת מיעוט מתבדלת, שהאתוס שלה מרחיק אותה מהיכולת לתרום לשקט בטחוני, לשגשוג כלכלי, לרגיעה חברתית, צומחת במהירות. זהו – זו מהות האתגר. כאשר מפרקים אותו לגורמיו, מתבהר מאליו איזה סוג של מעמסה חברתית וחומרית הוא מטיל על הקבוצות של הלא-חרדים.
האזינו: גרשון הכהן, מה יש לך נגד התרבות המערבית?
האזינו: ראכלין ורוזנר – קרב הפלות מול קרב הגירה
ניתן דוגמה נוספת, בהסתמך על הנתונים שפרסמה הלמ״ס. היא תבצבץ גם בסרטונים, בחילופי דברים שניהלנו עם מרואיינים חרדים, בעיקר בבני ברק וקצת בירושלים. מאיפה יבואו רופאים? זו השאלה: מהיכן יהיו לישראל רופאים כאשר החברה החרדית תלך ותגדל. ואני שואל בכוונה על רופאים, ולא על חיילים, כי שאלת הגיוס נלעסה כבר פעמים רבות, וקשה לקיים עליה דיון שאיננו כורע תחת עומס הרגשות והעמדות שכבר גובשו. אז נעזוב את שאלת החיילים – ונשאל על רופאים. 13% מאוכלוסיית ישראל הם חרדים. תיאורטית, זה אומר שצריכים להיות רופאים חרדים בשיעור מסויים, ואם לא כן, שקבוצות אחרות ישאו בנטל הזה, של הכשרת צעירות וצעירים מצויינים למקצוע קשה ותובעני. כמובן, כאשר יהיו בישראל 20% חרדים, ואחר כך – אם התחזית תתממש – 30% חרדים – השאלה תתחדד. החרדים יצטרכו לומר מאין יהיו רופאים.
תשאלו: מדוע שהחרדים לא יהיו רופאים? נשיב: שאלה טובה. ואז נפנה לנתונים. שיעור החרדים מכלל מקבלי התארים באוניברסיטאות (לא במכללות לחינוך) הוא 2.3%. מעט מאוד יחסית לגודל הקבוצה. אלה מהם שהולכים ללמוד באוניברסיטה, פונים למדעי הרוח. טוב שיש תלמידים שלומדים מדעי הרוח, אבל רופאים לא יצאו מהם. גם לא מהנדסים, יזמים, אנשי היטק. מה שיעור החרדים בוגרי לימודי רפואה? יש לזה תשובה. כדי לתת אותה מספיקה אצבע אחת – 1%. זה הכל. אחוז אחד מכלל בוגרי הרפואה בישראל הם חרדים. גם מקרב הערבים, עוד קבוצת מיעוט שפחות מיוצגת בתחומי הלימוד התחרותיים יותר, שמובילים למקצועות שנדרשים לכלכלה משגשגת, יש פחות רופאים מכפי שיעורם באוכלוסייה. כחמישית מהישראלים הם ערבים, ורק 13% מבוגרי הרפואה הם ערבים. ובכל זאת, הביטו בהבדל: הערבים מיוצגים בקרב בוגרי הרפואה במשקל של כמחצית משיעורם באוכלוסייה, החרדים מיוצגים בין בוגרי הרפואה בפחות מעשירית משקלם באוכלוסייה.
זה אתגר. משום שמדינה חזקה ומצליחה צריכה שירותי רפואה טובים, ובלי שקבוצות האוכלוסייה הצומחות יצטרפו למעגל עובדי הרפואה לא תהיה לישראל רפואה חזקה. תאמרו: ומדוע שלא יצטרפו? גם לזה יש תשובה. אי אפשר להצטרף בלי רקע מתאים. אי אפשר ללמוד רפואה בלי לדעת אנגלית, מתמטיקה, מדעים. אי אפשר ללמוד שנים ארוכות רק תלמוד ולהניח שהפערים יושלמו בזמן קצר. ואל תאמינו לאגדות על חידוד המוח שמאפשר השלמה כזאת. יחידי סגולה אולי יכולים לעשות זאת, רוב החרדים שיתגלגלו ללימודים אקדמיים יתקשו מאוד. לכן אחוזי הנשירה שלהם גבוהים, וזה למרות שהם נרשמים לבתי הספר הפחות מאתגרים, ולומדים את המקצועות הפחות מאתגרים.
אז מאיפה יבואו הרופאים? השאלה המרחפת מעל סדרת סרטוני האתגר החרדי היא השאלה על עתיד ישראלי, שלפחות על פי התחזית כרגע יהיה בו משקל גדול יותר לחברה החרדית. האם עתיד כזה מבשר שקיעה? האם הוא מבשר קטסטרופה? האם הוא מבשר שינוי של החברה החרדית? האם הוא פשוט לא יגיע, כי איכשהו המגמה תשתנה? נדבר על כל הדברים האלה, וגם על שאלת הגיוס, העבודה, ההשכלה, החקיקה הדתית, היחסים עם הלא חרדים, הצמיחה הדמוגרפית, מבנה השליטה, המעורבות של המדינה. האתגר החרדי בשישה פרקים. מוזמנות ומוזמנים.
פרק ראשון: מיהו חרדי? לצפייה, לחצו כאן.
