הנה כותרת: ״רוב הציבור סבור שבנימין נתניהו צריך להתפטר, ושיש לקיים בחירות לפני המועד המקורי״.
הנה כותרת חלופית: ״רוב הציבור סבור שנתניהו לא צריך להתפטר, ולא מעוניין בבחירות בקרוב״.
איזו מאלה נכונה? שתיהן נכונות. הכותרת הראשונה מופיעה כסיכום בסקר של מרכז אקורד על ״עמדות הציבור לגבי הזירה הפוליטית, מחאה וביקורת ציבורית על הממשלה, המלחמה והמצב הבטחוני״. הכותרת השנייה יכלה להופיע אבל לא מופיעה. למה לא? כי עורכי המחקר בחרו להבליט נתונים מסויימים ולהצניע אחרים. לא שבחרו לשנות נתונים, או לסלף חלילה. הכל מוצג. הכל נתון לפרשנות. מה זה אומר שרוב הציבור אומר שנתניהו צריך להתפטר? זה אומר 43% שאומרים שהוא צריך להתפטר עכשיו, ועוד 28% שאומרים שהוא צריך להתפטר לאחר סוף המלחמה. כלומר, כרגע הוא לא צריך להתפטר. מה שמאפשר כותרת חלופית: נתניהו לא צריך להתפטר. צירוף של 29% שאומרים שהוא בכלל לא צריך להתפטר, ועוד 28% שאומרים שהוא לא צריך להתפטר עכשיו (מול 43% שאומרים כן עכשיו).
והחלק השני של הכותרת והכותרת החלופית עשוי באותה צורה. עורכי המחקר בחרו להדגיש ״שיש לקיים בחירות לפני המועד המקורי״. הכותרת החלופית מדגישה שאין לקיים בחירות בזמן הקרוב. הפער נמצא בדיוק באותה נקודה: הרבה מאוד ישראלית מבקשים לדחות את ההתפטרות ואת הבחירות ל״אחרי סיום המלחמה״. כמובן, איש אינו יודע מתי יבוא סיום המלחמה, ואיך בכלל נדע שבא סיום המלחמה. לכן, לטעמי, הכותרת הנכונה יותר היא זו שנוגעת לעכשיו. אבל זו גם הכותרת המעניינת פחות. אולי בגלל זה עורכי המחקר בחרו להבליט את מה שבחרו. ואולי לא בגלל מה שמעניין, אלא בגלל מה שמתאים יותר אידיאולוגית. מרכז אקורד הוא מקום רציני עם חוקרים רציניים, אבל הוא גם מקום שיש לו סדר יום אידיאולוגי בעל אופי די מובהק. מה שמחייב אותו בזהירות – ואותנו כקוראי המחקרים שלו בזהירות מקבילה.
ננסה זהירות כזאת מול הממצא המרעיש ביותר של המחקר, לפחות לטעמי. הכותרת אומרת ש״55% מהמשיבים שהצביעו לאחת ממפלגות הקואליציה מעדיפים ממשלה לא דמוקרטית שהם מסכימים עם דעותיה על פני ממשלה דמוקרטית שהם אינם מסכימים עם מעשיה ודעותיה״. אני מודה שבקריאה ראשונה הייתי צריך לקרוא את הכותרת פעמיים כדי להיות בטוח שאני מבין מה כתוב מה. זו כותרת קצת מבלבלת, שנשענת על שאלה קצת מבלבלת. למה מבלבלת? כי היא מחייבת התייחסות לשני מרכיבים הפוכים – בשני חלקי המשפט שצריך להסכים או לא להסכים איתו. ״אני מעדיף ממשלה דמוקרטית שמעשיה ודעותיה מנוגדים לשלי על פני ממשלה לא דמוקרטית שאני מסכים עם דעותיה״.
כאמור, הממצא המרעיש הוא שרוב מצביעי הקואליציה (בסקר: 428 משיבים) מעדיפים את הממשלה הלא דמוקרטית. למעשה, מוכנים לוותר על מדינה דמוקרטית. אם זה נכון – זה באמת מרעיש. אבל האם זה נכון? נעזוב רגע את השאלה של מרכז אקורד וננסה שאלה אחרת. בנוסח פשוט הרבה יותר. האם מצביעי הקואליציה רוצים מדינה דמוקרטית? זו שאלה שנשאלת בסקרים לא פעם. נשאלת באופן ישיר. הנה, לדוגמה, סקר של המכון למדיניות העם היהודי ממרץ 2023. שאלנו: עד כמה חשוב לך שישראל תהיה מדינה דמוקרטית? התשובה של הימין: 73% ״חשוב מאוד״, 21% ״חשוב״. שאלנו את אותה שאלה בסקרי התחקיר לקראת כתיבת הספר ״היום השמיני״ מאת מיכה גודמן. סקר שנערך על ידי המדד מצא 73% בימין שאומרים שחשובה להם ״מאוד״ מדינה דמוקרטית. אותו סקר שערך ד״ר מנחם לזר מצא נתון כמעט זהה: 72%. ניתוח שערכנו במדד ב-2024 של תומכי ליכוד בלבד (מי שגם היום אומרים שיצביעו ליכוד) מצא ש-67% מהם אומרים ש״חשוב לי מאוד שישראל תהיה מדינה דמוקרטית״.
צריך לקוות שכל הסקרים האלה, ואפשר להראות עוד ממצאים דומים, שכנעו אתכם בדבר אחד: כאשר שואלים את הישראלים, כולל מצביעי הקואליציה, האם הם רוצים שבישראל תשרור דמוקרטיה, התשובה שלהם חד משמעית. לרובם הגדול חשוב מאוד שישראל תהיה דמוקרטיה. תשובה משעממת כמובן, ודי מובנת מאליה. כמובן, התשובה מתחילה להסתבך כאשר שואלים מהי דמוקרטיה, וברור שפרשנות מצביעי הקואליציה למושג הזה שונה מפרשנות מצביעי הקואליציה. אלה – קואליציה – שמים דגש חזק יותר על בחירת הרוב. אלה – אופוזיציה – שמים דגש חזק יותר על זכויות אדם והתחשבות במיעוט.
צפו: האתגר החרדי בשישה פרקים
עכשיו נחזור לסוג השאלה של מרכז אקורד. שאלות שנועדו לזהות את רמת הפריכות של התמיכה בדמוקרטיה. הנה דוגמה, עדיין לא הדוגמה של אקורד. שאלה מלפני שנתיים: ״ישראל מגדירה את עצמה כמדינה יהודית ודמוקרטית. אם יש סתירה בין דרישות הדמוקרטיה לדרישות ההלכה, מה צריך לקבוע – דרישות הדמוקרטיה או דרישות ההלכה?״. מקרב מצביעי גוש הקואליציה, 33% אמרו דמוקרטיה, 29% אמרו ״הלכה״. 28% אמרו ״לא תיתכן סתירה״. השאר אמרו שהם לא יודעים. כלומר, מהסקר הזה אפשר היה לצאת די בקלות לניסוח של שתי כותרות מהסוג שהצגנו למעלה:
כותרת: רק כשליש ממצביעי הקואליציה מעדיפים את הדמוקרטיה על ההלכה.
כותרת חלופית: רק כרבע ממצביעי הקואליציה מעדיפים את ההלכה על הדמוקרטיה.
שוב – שתי הכותרות נכונות. השאלה היא כמובן מה עושים עם מי שאומרים שלא יכולה להיות סתירה בין הדמוקרטיה להלכה. למעשה, אלה ישראלים שלא מוכנים לשחק את המשחק של ״מה אתם מעדיפים״. הם מעדיפים גם וגם ומניחים שלעולם לא יעמדו מול בחירה בין שני דברים שחשובים להם.
עכשיו נגיע לשאלה של אקורד. יש איתה לטעמי שלוש בעיות – שמחייבות זהירות כאשר מעיינים בתוצאה שלה. הראשונה, כפי שכבר כתבתי, היא שהשאלה קצת מבלבלת. קל להבין: האם אתה רוצה שישראל תהיה דמוקרטיה. קשה יותר להבין: האם אתה רוצה שישראל תהיה דמוקרטיה גם במקרה שזה אומר שהממשלה תהיה ממשלה של המחנה השני. בעיה שניה, היא זו שהצגתי: הנתונים לא מתיישבים עם הרבה מאוד ממצאים מהרבה מאוד סקרים אחרים שמעידים שגם תומכי הקואליציה רוצים ישראל דמוקרטית. השלישית: נוסח התשובות שהוצע לשאלה הזאת. על זה נרחיב קצת.
השאלה הייתה באיזה מידה את/ה מסכימ/ה עם המשפט ״אני מעדיף ממשלה דמוקרטית שמעשיה ודעותיה מנוגדים לשלי על פני ממשלה לא דמוקרטית שאני מסכים עם דעותיה״. אבל התשובות לא היו ״מסכים״ או ״לא מסכים״. הם גם לא היו ״מאוד מסכים״, ״קצת מסכים״, ״קצת לא מסכים״, ״מאוד לא מסכים״. התשובות היו מספרים. כלומר, המשיבים התבקשו לציין מספר מ-1 עד 6, כאשר נאמר להם ש-1 מייצג ״כלל לא״ ו-6 מייצג ״במידה רבה״. בניתוח הסקר, החוקרים החליטו שמי שציין את המספרים 1 עד 3 נחשב למי ש״לא מסכים״ עם האמירה. מי שציין את המספרים 4 עד 6 נחשב למי ש״כן מסכים״ עם האמירה. החלטה סבירה? אפשר לומר שיש בה הגיון. אבל אפשר לומר גם שהיא לא לגמרי הוגנת. הרי למשיבים לא נאמר שאם יכתבו, לדוגמה, 3, זה ייחשב שאינם מסכימים לאמירה. אולי חלק מהם חשבו ש-3 אומר שהם מסכימים לה, אבל בדרגה חלשה. כלומר, הם עשו את החשבון הבא. 1 זה ״כלל לא״, 2 זה ״כמעט בכלל לא״, ו-3 זה כבר ״נוטה למסכים״. אולי. אין דרך לדעת.
אנחנו יודעים רק את מה שמונח לפנינו. ומה שמונח במפורש הוא הדבר הבא. בתשובה לשאלה קצת מבלבלת, מצביעי הקואליציה דירגו את רמת ההעדפה שלהם לממשלה דמוקרטית יותר נמוך מאשר מצביעי האופוזיציה. כלומר, אפשר לומר ברמה סבירה של ביטחון שהתמיכה של מצביעי הקואליציה בדמוקרטיה נראית יותר פריכה ופחות חזקה. בלי ספק, גם זה ממצא מטריד. ואם זה הממצא, אזי אין סתירה בינו לבין ממצאים שעולים כאשר נשאלת שאלה פשוטה יותר. כאשר שאלנו ״עד כמה חשוב לך שישראל תהיה מדינה דמוקרטית?״ רוב גדול של מצביעי הימין – כאמור, 73% – אמרו שזה חשוב להם מאוד. אבל זה עדיין היה רוב יותר קטן בהשוואה למצביעי מרכז (96%) ושמאל (99%).
שורה תחתונה: כדי לטעון שמצביעי הקואליציה מוכנים לוותר על הדמוקרטיה לטובת ממשלה שמתאימה לעמדות שלהם צריך לשאול שאלה יותר ברורה ויותר ישירה. דוגמה: האם אתה מוכן לוותר על הדמוקרטיה כדי שבישראל תשלוט ממשלה שאתה מסכים עם העמדות שלה. תשובות: כן, לא, לא יודע. ועוד דוגמה: האם אתה מוכן שבישראל תהיה ממשלת דיקטטורה, אם מובטח לך מראש שהיא תתאים לעמדות שלך. תשובות: כן, לא, לא יודע. ואפילו: האם אתה מסכים או לא מסכים למשפט ״אני מעדיף ממשלה דמוקרטית שמעשיה ודעותיה מנוגדים לשלי על פני ממשלה לא דמוקרטית שאני מסכים עם דעותיה״. תשובות: מסכים, לא מסכים, לא יודע.
עד שנקבל ממצא מרשיע שמתבסס על שאלות כאלה, אני לפחות אמשיך להניח שגם מצביעי הקואליציה רוצים ישראל דמוקרטית.
בואו לקרוא פרק ולרכוש: על אסטרטגיית על. ספר חדש על ניצחון במדיניות ומלחמה
