הנה שתי שאלות, דומות אך לא זהות:
כמה ישראל חזקה?
כמה ישראל חושבת שהיא חזקה?
על השאלה כמה מדינת ישראל חזקה לא קל להשיב. עוצמה של מדינת נמדדת במספר הטנקים שלה, ביציבות הכלכלה שלה, ביחסיה עם שכנים, בעימותים עם אויבים, בכוחם של שחקנים אחרים בזירה, במערכת המורכבת של קשרים בינלאומיים, בלכידות חברתית, בכוח עמידה. מדדים לבחינת עוצמתן של מדינות, של חברות, לוקים לעיתים קרובות בראייה צרה מדי של מרכיבי הכוח. אפשר להיות הכי חזק בציוד, ועדיין חלש – בגלל מאפיינים תרבותיים. אפשר להיות חלש למדי בציוד, ועדיין די חזק – בגלל נחישות ונכונות להקרבה.
כמה ישראל חזקה? יש לה צבא מצויד היטב, אבל בחודשים האחרונים למדנו שמאגרי התחמושת שלו מחייבים אספקה מחדש שלא תמיד באה בזמן (תלות בקשרי חוץ). יש בה אוכלוסייה מתורגלת היטב במצבי חירום, יודעת לרדת למקלט ולעלות ממנו ולחזור לשגרה בזמן שיא. ומצד שני, זו גם אוכלוסייה חשופה מאוד ללחץ רגשי של טרוריסטים חוטפים. יש לה קושי בלכידות. היא חברה מקוטבת פוליטית, דתית, לאומית, מגזרית. יש לה כלכלה חזקה, שנחלשת. גם בגלל שמלחמה מותחת יכולת כלכלית עד הקצה, וגם משום שההנהגה שלה מדברת על מלחמה ארוכה קשה, אבל מתנהגת כלכלית כאילו כלום.
איך מסכמים את כל אלה לציון על עוצמה וכוח? ואיך מסכמים בהשוואה לאויבים? ישראל לא צריכה להיות ״חזקה״ בעולם נטול הקשר. היא צריכה להיות חזקה יותר מחמאס. היא צריכה להיות חזקה מספיק כדי להתמודד עם חיזבאללה ולנצח. היא צריכה להיות חזקה באופן שלא יאפשר לאיראן – שגם היא חזקה – וגדולה הרבה יותר – לשחוק את יכולתה לשרוד בסביבה עוינת. כך שאת הכוח צריך למדוד מול כוחות אחרים. וצריך למדוד אותו על ציר הזמן. האם ישראל התחזקה או נחלשה בשנה של מלחמה? מצד אחד, הצבא צבר הרבה שעות אימון, פעילות, הסתגלות. מצד שני, החיילים נשחקו, חלקם עייפים, המילואימניקים מרגישים עמוסים. ועל הנזק לכלכלה דיברנו. ואת הקיטוב שלא דעך הזכרנו.
חלק ניכר מאזרחי ישראל סבורים שישראל נחלשה בשנה האחרונה. מה שמחייב אותנו להידרש להבדל בין שתי השאלות שהצגנו למעלה. האם ישראל חזקה, האם תושבי ישראל חושבים שישראל חזקה. אלה לא שאלות זהות, אבל יש ביניהן קשר. מדינה שאזרחיה מרגישים שהיא חלשה, תהיה כנראה יותר חלשה. גם אם הם טועים בהערכתם, לעצם ההערכה יש משקל במשוואת הכוח. ההערכה עלולה להיות נבואה שמגשימה את עצמה. ואגב, גם אזרחים שטועים בהערכתם כלפי מעלה, כלומר, שנדמה להם שהמדינה שלהם יותר חזקה ממה שהיא באמת, משפיעים על המציאות: הם עלולים להוביל אותה להרפתקאות מסוכנות.
שלא כמו השאלה ״כמה ישראל חזקה״, שקשה מאוד להשיב עליה, על השאלה ״כמה הישראלים חושבים שישראל חזקה״ קל יותר להשיב. ובעיקר קל יותר לראות האם ישראלים חושבים שישראל מתחזקת או נחלשת. והשנה הם חושבים שהיא נחלשת.
הנתונים מופיעים בסקר מדד החברה הישראלית של המכון למדיניות העם היהודי JPPI, שנערך על ידי המדד. אלה נתונים פשוטים ובהירים. בינואר שעבר, תחילת שנת 2024, ביקשנו מנשאלים לדרג את העוצמה הצבאית של ישראל ואת העוצמה הכלכלית של ישראל. הסולם היה מ-5- עד 5+. כל מה שמתחת לאפס מעיד על חולשה, כל מה שמעל האפס מעיד על עוצמה. הציון הממוצע של ישראל בעיני אזרחיה בספטמבר הוא 2.95 לעוצמה צבאית, ו-2.26 לעוצמה כלכלית. בשני המקרים, לאזרחים יהודים יש דעה הרבה יותר חיובית על עוצמתה של ישראל. היא נדמית להם חזקה יותר. לאזרחים ערבים יש דעה הרבה פחות חיובית על עוצמתה של ישראל. היא נדמית להם חלשה יותר. אם כי, גם הערבים משאירים את הממוצע מעל האפס, כלומר, בצד החיובי של הסקלה, ולא בצד השלילי. אבל לא הרבה מעל האפס. עוצמה צבאית לפי הערבים: 1.71. עוצמה כלכלית לפי הערבים: 0.29.
האזינו: גרשון הכהן, מה יש לך נגד התרבות המערבית?
צפו: האתגר החרדי בשישה פרקים – ממי אתם חרדים?
מה זה אומר בדיוק?
זה שישראלים נותנים לישראל ציון ממוצע של 2.95 לעוצמה צבאית – מה זה אומר?
התשובה הכנה היא ״שום דבר״. זה מספר, סתם מספר, שמבטא סנטימנט כלשהו, תחושת בטן ביחס למקום שבו אנחנו עומדים. אבל אחרי שאמרנו ״שום דבר״ נגיד שהמספר הזה בכל זאת מבטא משהו – אם בוחנים אותו על ציר הזמן. כלומר, מה זה בדיוק 2.95 אנחנו לא יודעים. אבל אנחנו יודעים ש-2.95 זה פחות מ-3.25, וזה יותר מ-1.75 וזה הרבה יותר מ-3.65-. כלומר, אנחנו יודעים איך לבחון עליות וירידות בהערכת הציבור את עוצמתה של ישראל על ציר הזמן.
וכרגע, מדובר על ירידה. כמעט שנה לאחר תחילת המלחמה, וכאשר סופה לא נראה באופק, הציבור הישראלי מעריך היום את עוצמתה של ישראל כנמוכה יותר לעומת ההערכה שלו בינואר שעבר. ירידה של כמעט חצי נקודה בהערכת העוצמה הצבאית. וחצי נקודה זה לא מעט כאשר הצד החיובי של הסולם הוא בסך הכל מ-1 עד 5. ירידה של חצי נקודה גם בהערכת העוצמה הכלכלית. בינואר, יהודי ישראל דירגו את העוצמה הכלכלית שלה כ-3.21. בספטמבר הם מדרגים אותה כ-2.75.
הדירוג מושפע מהרבה גורמים, ויש לו קשר טבעי לעמדות אידיאולוגיות ופוליטיות. בשני המקרים, הצבאי והכלכלי, אפשר לראות שתזוזה שמאלה על הסקלה האידיאולוגית מורידה את הדירוג. במקרה של דירוג העוצמה הצבאית זה פחות מובהק – תומכי ימין-מרכז נותנים לישראל ציון גבוה יותר על עוצמה צבאית לעומת תומכי ימין. אולי משום שהאמון שלהם בהנהגה הצבאית של ישראל קצת גדול יותר (אם את זה אפשר לראות בסקר החודשי של JPPI). במקרה של דירוג העוצמה הכלכלית הפערים מובהקים: הימין רואה עוצמה כלכלית שהוא מדרג 3.64, בשמאל-מרכז ובשמאל הדירוג עומד על פחות מ-2. באופן כללי זה אומר שדווקא ישראלים שמצבם הכלכלי יותר טוב מדרגים את עוצמתה הכלכלית של ישראל נמוך יותר, לעומת ישראלים שמצבם הכלכלי פחות טוב. אם תרצו לתת לעמדה שלהם פירוש חיובי תאמרו שזה משום שהם מבינים טוב יותר כמה המצב חמור. אם תרצו לתת לעמדה שלהם פירוש שלילי תאמרו, שאולי משום שהם מפונקים ומצפים ליותר מדי.
