בשני סקרים שערכנו בשבועות האחרונים, ביקשנו מהמשתתפים שלנו חוות דעת על השאלה האם הסקרים שלנו – אלה שהשיבו עליהם – מוטים. ביקשנו מהם לכתוב לנו – אם ירצו בכך, ואם הם סבורים שהוא מוטה – מדוע הוא מוטה. כפי שכתבנו לפני כמה ימים, התוצאה הייתה מרתקת: עשרות רבות של מיילים שיש בהם הערות, שאלות, הצעות, השגות, טענות. בשבוע שעבר פרסמנו מאמר ראשון שמתמודד עם כמה מהתגובות (קיראו כאן), המאמר הזה הוא שני באותה סדרה. נצטט מתוך המיילים שהגיעו, ונציע תשובות או תגובות על מה שהמשתתפים בסקר כתבו.
משתתף באחד הסקרים כתב לנו כך: הניסוח בסקר של ׳חוה נבראה מצלעו של האדם הראשון׳ הוא לא טוב ממש לפי דעתי. אני למשל, מאמין שכן היה אדם, וחוה כן ׳נוצרה׳ ממנו, אך מהצד שלו: אדם הראשון היה דו-מיני (זכר ונקבה) וחווה ׳הופרדה׳ ממנו. זו היא לא פרשנות חדשה (בערך מימי חז”ל) ואני מאמין שהיא יחסית נפוצה, ואילו ניסוח השאלה גורם מציג גרסה מאוד מסוימת שאנשים אחרים, גם מאמינים (כמוני) לא יסכימו איתה.
על מה מדובר? על סקר האמונה, סיבוב שני. בספטמבר שעבר ערכנו סקר אמונה נרחב, וגם פרסמנו לא מעט מתוצאותיו. באוגוסט זה חזרנו על חלק מהשאלות, עם משתתפים חוזרים, כדי לבחון האם שינו בשנה האחרונה את עמדותיהם. באחת השאלות, ביקשנו לברר על שורה של אירועים שנזכרים במקרא, האם המשתתפים מאמינים או לא מאמינים שהתרחשו במציאות.
השאלה הראשונה: ״חווה נבראה מצלע של האדם הראשון״. האם אתם חושבים שכן או לא קרה כך במציאות? המשתתף שכתב לנו טוען – ואני מבין את הטענה – שהניסוח שלנו היה מדי פרטני. בבראשית ב פסוקים כ״א-כ״ב כתוב כך: ויפל ה׳ א-להים תרדמה על־האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה. ויבן ה׳ א-להים את־הצלע אשר־לקח מן־האדם לאשה״. כלומר, על פי פשט התורה, האשה נבראה מצלע האדם. ומצד שני, הכותב צודק, ויש לא מעט פרשנויות שקובעות ש״צלע״ אין משמעותו צלע מהצלעות, אלא פשוט ״צד״. כך כותב לדוגמה הפרשן עדין שטיינזלץ: ״אחת מצלעותיו, אחד מצדדיו״.
האזינו: אריאל רובינשטיין, אתה אוהב את ירושלים?
קיראו: כמה יהודים באמת עזבו את מדינת ישראל?
מה הדילמה של המשיב? האם לומר ״כן, מאמין שכך קרה״, ואז אנחנו עלולים להסיק שהוא מתכוון ל״צלע״ במובן של צלע. או לומר ״לא, מאמין שלא כך קרה״, ואז אנחנו עלולים לחשוב שהוא מכחיש את עצם הטענה שהאשה נבראה מהאדם. האם יכולנו לנסח את השאלה טוב יותר? במבט לאחור, ייתכן שכן. לו היינו כותבים ״חוה הופרדה מגופו של אדם״ אולי היינו מקלים על המשיבים. ומצד שני, נוסח כזה היה פותח לעוד הרבה מאוד השגות מאותו סוג – הרי שאלנו גם על עליית אליהו בסערה השמיימה, וגם על הסיפור הזה יש שלל פרשנויות שמנסות לתאר מה קרה שם ״באמת״. ומצד שלישי, נדמה לי שרוב המשיבים ידעו מה לעשות בשאלה הזאת. הם השיבו כן – אם הם חשבו שבאופן כללי הסיפור התרחש כפי שהוא מתואר, על פי פירוש כזה או פירוש אחר, ובאופן כללי השיבו לא – אם הם סבורים שלא התרחש, לא מצלע במובן של צלע, וגם לא מצלע במובן של צד.
ומדוע אני מעריך שכך היה? משום שהשאלה על חוה איננה היחידה בסקר. יש רבות דומות לה, ואפשר לבדוק האם קיימת התאמה בין תשובות לשאלה הזאת ותשובות לשאלות דומות. נסביר בעזרת דוגמה: במקבץ האירועים שהצענו לשיפוט יש כמה סוגים. יש אירוע כמו ״אברהם החליט להקריב את בנו על הר המוריה״. זה אירוע שיותר קל לקבל. מדוע? כי מדובר באדם שמקבל החלטה. אמנם קשה, אמנם חריגה, אמנם סוף הסיפור מערב גם מלאך. אבל בשלב שעליו שאלנו, האם ״אברהם החליט״, אפשר לומר כן בלי להרגיש שהאמונה באירוע מבטאת אמונה במשהו שחורג מגדר הטבע.
לעומת זאת, השאלה האם ״השמש נעצרה בשמיים כשיהושע אמר ׳שמש בגבעון דום׳״ יותר מורכבת. לפחות משתי סיבות. קודם כל, זה אירוע שלא כתוב בתורה, אלא בספר יהושע, ולתורה יש מעמד עדיף על ספרים אחרים. דבר שני, זה אירוע שחורג מגדר הטבע. הוא גם לא מתאים למה שאנחנו יודעים על הטבע (כי היום נהוג לומר שכדור הארץ סובב סביב השמש ולא השמש סביב כדור הארץ – כך שאם כבר, צריך לומר ״כדור הארץ דום״ כדי שהשמש תישאר במרכז השמיים).
ומה אנחנו מזהים בתוצאות? שבאמת, יש יותר שמקבלים את ״החלטת אברהם״ ופחות שמקבלים את ״צלע חוה״ ואת ״שמש בגבעון״. קצת פחות משליש מהמשיבים מקבלים את סיפור הצלע, או את סיפור השמש, כמעט מחצית (מהיהודים בישראל) סבורים שאברהם החליט להקריב את בנו על הר המוריה.
משיב לסקר כתב לנו כך: ״כמו בכל הסקרים שלכם יש הטיה חדה לשמאל-ליברלי-חילוניזי-מערבי. השאלות נכתבו עם התנשאות מערבית חילונית על מאמינים. את האמונה היהודית לא ניתן לכמת לכמה שאלות כן לא שחור לבן או האם אתה מאמין בשמש בגבעון דום״. משיב אחר כתב כך: ״ביקשתם תשובה מדוע אני חש כי יש הטייה בסקר, והתשובה שזה נובע מתפיסתכם את האמונה הדתית באופן מאוד צר. אין לי בעיה עם אמונותי, אלא עם אמונות של מתפללים שחושבים שצריכים לכפות עלי את אופן אמונתם. תפיסתכם דומה לתפיסה זו״.
אז יש לנו כאן שתי תלונות. באחת נטען שהסקרים מוטים לשמאל ליברלי חילוני (המכונה במייל ״חילוניזי״), בשנייה נטען שהסקרים מוטים כי אנחנו לוקים בתפיסה צרה מדי של האמונה כמו זו שרוצים כפייה דתית. אלה לא בדיוק תלונות סותרות, אבל הן בהחלט תלונות שלא מתאימות. האם אנחנו סובלים מהטיה ״חילונית מדי״ או מהטיה ״דתית מדי״?
נתחיל בהבהרה: העובדה שאנחנו מואשמים בהטיה לשני צדדים הפוכים לא בהכרח אומרת שאנחנו בדיוק באמצע. יש לפעמים נטייה לחשוב כך. כמו פוליטיקאי שאומר ״אם תוקפים אותי גם משמאל וגם מימין כנראה שאני צודק״. אבל זו מסקנה לא נכונה. ייתכן שתוקפים אותך גם מימין וגם משמאל, ושאתה באמת לא צודק כי אחת מהמתקפות נכונה (מימין או משמאל). כלומר, יכול להיות שאתה – הפוליטיקאי – טועה, ושגם מי שתוקף אותך, נגיד משמאל, טועה, אבל מי שתוקף אותך מימין צודק. במילים אחרות, אם שניים טועים ואחד צודק, לא בטוח שדווקא מי שבאמצע הוא הצודק. יכול להיות שמי שבאחד הצדדים הוא הצודק.
כלומר – יכול להיות שאנחנו אכן מוטים, ושאחד מהמתלוננים צודק. איפה נוצר קושי? כאשר שניהם לא מציגים ראייה לנכונות הטענה שלהם. בשני המקרים (ואין לי טענה לכותבים, להפך, אני שמח שכתבו, רק מסביר למה קשה לי להתמודד עם הטענה) המייל קובע עמדה, בלי להסביר היכן בסקר נמצאות אותן נקודות שמותירות רושם של הטיה. איפה בסקר יש ״הטיה חדה לשמאל-ליברלי״? איפה יש תפיסה דומה לזו של ״מתפללים שחושבים שצריכים לכפות עלי את אופן אמונתם״? אולי יש, ואני לא מזהה. אולי אין, והמשיבים כופים את התלונות הכלליות שלהם על העולם גם על סקר שדווקא מנוסח בצורה סבירה.
זהו, מעבר לזה אין לי הרבה מה לומר. יש רק לבקש: אם הסקר, או שאלה בסקר, נראית לכם לא מנוסחת נכון, מוטה, בעייתית, נסו להסביר לעצמכם, ואם תרצו גם לנו, מדוע אתם מרגישים כך. אם מזהה שאתה צודקים, לא נהסס להודות בשגיאה.
