יאיר גולן צודק: הדיון על גיוס חרדים נגוע בפופוליזם.
יאיר גולן טועה: דבריו שלו-עצמו נגועים בפופוליזם.
יאיר גולן צודק: החרדים לא יתגייסו מחר בבוקר, לא משנה מה המדינה תעשה.
יאיר גולן טועה: דיבורים על ״תהליך״ לא מובילים לשום מקום.
יאיר גולן צודק: אין סיבה לפסול את החרדים קטגורית מישיבה בקואליציה.
יאיר גולן טועה: צריך להציב תנאים לכניסה שלהם לקואליציה מלבד החלפת השלטון.
יאיר גולן צודק: ראוי לומר את האמת לציבור על האתגר החרדי.
יאיר גולן טועה: לא צריך לומר דברים שמשרתים את האג׳נדה של ההנהגה החרדית.
עכשיו ננסח את כל זה בצורה קצת יותר מסודרת ומפורטת. גולן – שכבר נתקלנו בעבר במקרים שבהם הוא מדבר מהר מכפי שהוא חושב – נתפס במצלמה מסביר דבר שאפשר להחשיב כטריוויאלי: הוא לא פוסל את החרדים מהשתתפות בקואליציה, אם הצטרפות שלהם תאפשר את החלפת השלטון שהוא חפץ בה. והוא אמר עוד דבר שאפשר להחשיב כטריוויאלי: גיוס החרדים לא יקרה ביום אחד, והדרך להביא לגיוס היא ״לחצים עקיפים״. בעצם, מה שלא היה טריוויאלי בדברים של גולן הוא לא התוכן כמו הטון, ההקשר. במערכת בחירות הדברים הללו לא פחות חשובים מהתוכן. הטון וההקשר יצרו את הרושם – וזה בדיוק הרושם שמחנה הקואליציה מבקש ליצור – שהחרדים יצליחו להשיג את מבוקשם, אם לא מקואליציית הימין אזי מקואליציית המרכז-שמאל. למה טוב למחנה הימין שהציבור יחשוב כך? כי מחשבה כזאת מאיינת, מבטלת, את אחד מהיתרונות העיקריים שיש למחנה המרכז-שמאל לקראת מערכת הבחירות.
נסביר: כאשר שואלים בוחרים בישראל מה תעשה יותר טוב קואליציית ימין ומה תעשה יותר טוב קואליציית שמאל, מקבלים מכלול של תשובות, אבל אפשר להבחין בהן ביתרונות המובהקים של הימין וביתרונות המובהקים של המרכז-שמאל. חלק גדול יותר מהציבור חושב, עדיין, שקואליציית ימין יכולה לעשות עבודה טובה יותר במאבק מול איראן. אולי זה ישתנה בחודשים הקרובים, אם המערכה תגמר בהסכם לא מוצלח, אבל בינתיים זה המצב. לעומת זאת, חלק גדול יותר מהציבור חושב שקואליציית מרכז-שמאל יכולה לעשות עבודה טובה יותר בהורדת יוקר המחייה, ובאופן כללי בתחום הכלכלי. אלה נתונים שאפשר לבדוק. אלה נתונים שנבדקים כל הזמן.
איזה יתרון לגמרי מובהק יש לקואליציית המרכז-שמאל? היא תעשה עבודה טובה יותר בהתמודדות עם האתגר החרדי. זה לא מה שאני חושב – זה מה שהציבור חושב, כאשר שואלים אותו שאלה כזאת. הציבור חושב ומשיב שקואליציה של בנט או קואליציה של איזנקוט תהיה הרבה יותר אפקטיבית ונחושה בהתמודדות עם האתגר החרדי, כולל הגיוס, מאשר קואליציה בראשות נתניהו.
בא גולן, ומקעקע – באמירה שכנראה היתה לא מספיק מחושבת, אבל מי יודע, אולי כן מחושבת באופן שקשה לי להבין – את אחד מהיתרונות המובהקים של המחנה שלו. אם גם גולן מוכן לתת לחרדים מה שצריך כדי שיצטרפו לקואליציה, אם גם הוא חושב שאי אפשר לגייס חרדים, ושמדובר בתהליך, ושיש דברים יותר חשובים – וכמובן, אם הציבור מניח שגולן הוא חלק מקואליציה של המרכז-שמאל – בזאת מתבטל אחד מהיתרונות המובהקים של המרכז-שמאל בעיני הציבור הישראלי. פתאום, לא לגמרי ברור למה גולן יותר טוב מבועז ביסמוט גם בכל מה שנוגע להתמודדות עם האתגר החרדי. כלומר, מי שהחליט לוותר על הקואליציה, ולהצביע למחנה השני, בגלל שחשוב לו מאוד שתקום קואליציה שתטפל באתגר החרדי, צריך לחשב מסלול מחדש. אולי – כמו שגולן רומז – כל הקואליציות יטפלו באתגר החרדי באותו אופן. כולן יסכימו לתת לחרדים מה שהם רוצים תמורת השלטון.
לחצו כאן להשתתף בתחזית הבחירות של המדד
עכשיו נוסיף קומה: יש בישראל קבוצה לא מבוטלת של מצביעים שמוכנים לתת את ידם הימנית, או לפחות את הזרת, כדי להחליף את השלטון. יש בישראל קבוצה לא מבוטלת של מצביעים שמבחינתם החלפת השלטון היא בעיקר החלפה של נתניהו. יש בישראל קבוצה לא מבוטלת של מצביעים שמבחינתם הוצאה של הציונות הדתית ושל עוצמה יהודית מהקואליציה הבאה חשובה יותר מהוצאת החרדים מהקואליציה הבאה. המצביעים האלה – אכן – מרוכזים במידה רבה באזור של גולן. לבוחרים האלה גולן מדבר. להם הוא מאותת שיעשה הכל – כולל, כנראה, הסכמות כואבות עם החרדים – כדי להשיג את התוצאה שהם מקווים לה: הזזה של נתניהו מכיסא ראש הממשלה, שילוחו של בן גביר לספסלי האופוזיציה.
השאלה שצריך להעלות היא למה המסר הזה חשוב. ויש לזה תשובה אפשרית: גולן חושש שבוחרים שהעדיפות הראשונה שלהם היא החלפת השלטון יעזבו אותו. לטובת מי? כנראה שלטובת איזנקוט. פורסם שאיזנקוט פגש את משה גפני. אולי גם זה היה איתות לחרדים מאותו סוג: בואו איתנו להחליף את השלטון, וניתן לכם את מה שחיוני לכם. כך שכמו שגולן שירת את הקואליציה בהתבטאות שלו, כך גם איזנקוט שירת אותה. וכמובן, שניהם שירתו בעיקר את החרדים. החרדים רוצים להלחיץ את נתניהו ואת הקואליציה, לתת להם תחושה שהם לא בכיס של אף אחד. זה יעלה את המחיר שלהם. גולן ואיזנקוט, במקום לשלוח את המסר ההפוך – אצלנו אין מקום, אלא אם תקבלו עליכם כללים חדשים – כדי להוריד את המחיר של החרדים – עושים בדיוק את מה שהחרדים מקווים שיעשו.
האמת היא, שהמאמר הזה מבקר בעיקר את גולן, אבל הביקורת על איזנקוט צריכה להיות חריפה יותר. על גולן אפשר לומר, שהוא חדש בעסק הזה של האתגר החרדי, ולא מבין. את איזנקוט קשה יותר לפטור בטענה כזאת. כי איזנקוט כבר נפל בהצעת חקיקה בנוסח ביסמוט בקדנציה הקודמת (זו ההצעה שהקואליציה נאחזה בה לצורך רציפות). הוא מכולם היה צריך לזכור שיש דברים שלא עושים.
ומה על נתניהו? כן, גם אותו הם משרתים. זה אולי קצת מלחיץ אותו לשמוע שהחרדים לא בכיס שלו. אבל מה יעשה עם הלחץ הזה? שני דברים: הראשון – הוא יבטיח לחרדים עוד יותר (מה שלא לטובת המדינה). השני – הוא יסביר לבוחרים שהנה ההוכחה שבעניין החרדים אין שום הבדל בינו לבין גולן ואיזנקוט. כולם בסך הכל פוליטיקאים, שרוצים רק דבר אחד, ושאפשר לומר עליהם את מה שאמר ג׳ורג׳ ברנרד שאו על המהות והמחיר. כלומר, דווקא בעיסוק בנושא מובהק שבו יש להם יתרון על פניו בעיני רוב הציבור, הם שומטים את היתרון מסיבה לא מובנת (לאן בדיוק ילכו המצביעים שמוכנים למכור זרת כדי להחליף את נתניהו – לש״ס?). דווקא בעיסוק בנושא מובהק שבו יש להם יתרון על פניו בעיני רוב הציבור, הם מזכירים את היתרון שיש לנתניהו על פניהם: רוב הציבור סבור שהוא יותר חכם.
האתגר החרדי: בואו לקרוא
