fbpx

המצב הכלכלי




המצב החברתי


אז כמה הליכוד 34 או 38? דברים שלומדים ממדד ממוצע הסקרים

היום נציג בכאן 11 את ממוצע הסקרים של אתר המדד. זה יקרה במסגרת תוכנית פוליטית חדשה, כל חמישי בשבע. ״ישראל בוחרת״, שם שמסביר על מה ולמה. עד הבחירות. עם קרן אוזן. הטלוויזיה היא מדיום עצבני, קצר קשב. לא את כל מה שנסביר כאן יהיה זמן להסביר גם על המסך. בגלל זה הכפילות המסוימת. היא נועדה למי שרוצים להבין קצת יותר לעומק מה אנחנו עושים, למה זה טוב, וגם למה זה לא טוב.

האם החברה הישראלית כיום מאוחדת או מפוצלת? בואו לומר מה דעתכם

חילונים, חרדים, מסורתיים וכל השאר – מה יש לכם לומר על החרדים בישראל

נתחיל בעיקר: אתר המדד עוקב אחר כל הסקרים של כל כלי התקשורת. ערוצי הטלוויזיה, העיתונים, בלי אפליה. מה שמתפרסם על ידי סוקר מקצועי בכלי תקשורת ישראלי מקצועי נקלט גם אצלנו, כנתון נוסף במאגר הנתונים. מכל הסקרים האלה אנחנו מפיקים ממוצע משוקלל שמתעדכן כל הזמן, ומוצב קבוע באתר המדד. מה זה אומר? שיש נוסחה, שקבע הפרופ׳ קמיל פוקס, שלוקחת את הסקרים האחרונים (כרגע זה סקרים משלושת השבועות האחרונים), ומייצרת מהם מספר חדש, שנותן משקל מסוים לכל סקר. מה קובע את המשקל? כמה הסקר קרוב (כלומר, סקר שנערך אתמול יהיה יותר חשוב מסקר שנערך שלשום), כמה הסקר גדול (כלומר, סקר שכלל 1000 מרואיינים יקבל יותר משקל מסקר שכלל 500 מרואיינים), כמה הסקר סוטה מהסקרים האחרים (כלומר, סקר שיש לו תוצאה מוזרה ושונה מאוד, יקבל פחות משקל).

התוצר שמתקבל הוא משהו שיש לו כמה יתרונות וכמה חסרונות. תכף נמנה אותם, אבל לפני כן נאמר שממוצע סקרים הוא כלי מקובל בעולם, שמקבל תשומת לב רבה במערכות בחירות. מי שרוצה לראות ממוצעים מסוגים שונים מוזמן לבקר באתרים בולטים שעושים ממוצעים, כמו 538 של נייט סילבר (הלינק הוא לממוצע התמיכה בנשיא ג׳ו ביידן), או ריל-קליר-פוליטיקס (הלינק הוא לממוצע הסקרים של המרוץ לסנאט באריזונה). למה הוא מקובל? או, מכאן מתחילים היתרונות. הוא מקובל משום שיש לו יתרונות, יש לו ערך. נסביר בקצרה מדוע.

סקרים מתבססים על מידע שנאסף על ידי סוקר מסוים ביום מסוים תחת הנחות עבודה מסוימות. הם צילום מצב במצלמה של מישהו. ובדיוק כמו שקורה עם מצלמה, אם ליד המישהו היה עומד עוד מישהו, ומצלם בדיוק את אותה תמונה, היא עדיין הייתה נראית קצת אחרת. אולי בגלל שסוג המצלמה שונה, או הזום אחר, או זווית הצילום כמה מעלות ימינה או שמאלה, או לאחד היד בדיוק רעדה. הממוצע לוקח הרבה תמונות של אותו דבר, ומנסה לייצר מהן תמונה חדשה, שמנטרלת את כל הרעידות, התזוזות, הזוויות. לדוגמה, יש סוקר שמניח שתהיה 45% השתתפות בבחירות במגזר הערבי, ויש סוקר אחר שמניח שתהיה 48% השתתפות בבחירות במגזר הערבי. מההנחות האלה נגזרות תזוזות במספר המנדטים שהסקרים יחזו למפלגות הערביות. אבל מה באמת יהיה שיעור ההשתתפות במגזר הערבי? את זה אנחנו כמובן לא יודעים. כל סוקר וההנחה שלו, והממוצע לוקח את שתי ההנחות ומייצר מספר שהוא למעשה שילוב של שתיהן למעין הנחת אמצע.

האם זה מבטיח שהממוצע יהיה יותר מדויק מסקר? לא, זה לא מבטיח כלום. אם אתם בטוחים שאתם יודעים שסקר מסוים הוא הנכון – אז כדאי שתסמכו עליו. הבעיה היא, שאנחנו לא יודעים מראש איזה סקר היה הכי מדויק, אלא רק בדיעבד. ממוצע סקרים מאפשר לנו להגיע לתמונה כוללת שמנטרלת חלק מהאי דיוקים. בבחירות הקודמות זה עבד לנו היטב. בסיכום הבחירות מצאנו שממוצע המדד התקרב יותר מכל הסקרים והמדגמים לחיזוי נכון של הגושים בבחירות (אם אתם רוצים לראות כמה קרוב הסקרים חזו את הבחירות הקודמות, כתבנו על זה בהרחבה, ובליווי טבלאות, כאן).

עכשיו חסרונות: קודם כל, הממוצע נותן שברים, לא מנדטים שלמים. אפשר כמובן לעגל, אבל אז זה לא הממוצע, זה כבר ממוצע מעוגל, שהוא פחות טוב. ומצד שני, מי שאוהב לראות מנדטים במדויק, ימצא את הממוצע המשוקלל קצת מעצבן. מה עושים עם 5.6 מנדטים (הממוצע הנוכחי של ישראל ביתנו)? ועוד: הממוצע לא מתכנס לבדיוק 120 מנדטים, בגלל שאנחנו משתמשים גם בשברים. הוא קרוב, אבל לא בדיוק (אנחנו לא מציגים את כל הספרות שאחרי הנקודה, רק אחת). ועוד: הממוצע לא מחלק מחדש מנדטים של מפלגות שלא עברו את אחוז החסימה. הנה, זה עוד משהו שאתם צריכים לדעת על סוקרים: כאשר הם בוחנים את המפלגות, ומוצאים, לדוגמה, שימינה מקבלת רק שני אחוזים, כלומר, לא תיכנס לכנסת הבאה, הם צריכים לחלק את המנדטים בלי ימינה. הקולות של ימינה נזרקים לפח. לכל סוקר יש שיטה משלו איך בדיוק לעשות את זה. אנחנו, בממוצע, לא עושים את זה. אנחנו משאירים את ימינה עם מה שיש לה בממוצע (כרגע, 1.2 מנדטים, שזה כמובן הרבה מתחת לאחוז החסימה).

תשאלו: אז אי אפשר להבין מזה איך בדיוק תיראה הכנסת? נאמר: נכון, אי אפשר, אבל אם אתם רוצים, נעשה בשבילכם עוד מהלך. ניקח את הממוצע, ונפעיל עליו בעזרת מחשב את הכללים של חוק בדר-עופר. זה החוק שעל פיו מחלקים את המנדטים ביום הבחירות עצמו, בתהליך די מורכב, שכולל גם את חלוקת הקולות שלא נספרו, המנדטים שהלכו לפח, וגם את חלוקת העודפים על פי הסכמי העודפים של המפלגות (רוצים להבין את בדר עופר? נסו כאן). יש לנו יכולת להפעיל על הממוצע שלנו את כללי החוק, וכך לראות כמה מנדטים תקבל כל מפלגה אם אלה יהיו האחוזים ביום הבחירות. אבל כדאי לשים לב, אנחנו מפעילים את החוק על ממוצע של סקרים. כלומר, מדובר בסוג של מניפולציה על מניפולציה (כי גם הסוקרים כבר חילקו את המנדטים לפי השיטות שלהם). כך שצריך להתייחס לתרגיל הזה מאוד בזהירות. ומצד שני, הסוקרים מחלקים את המנדטים על פי התוצאות שקיבלו בדרך כלל בלי להתחשב בכללים של בדר-עופר, ולכן לא יכולים לדעת מראש איך החוק ישנה את החלוקה הסופית.

מה עוד אנחנו יכולים לעשות (אנחנו זה איש המדד נח סלפקוב)? אנחנו יכולים להכריח את המודל שלנו לקחת בחשבון נתון חדש. לדוגמה, השבוע החלטנו להכריח אותו לבדוק מה קורה אם מרצ עוברת את אחוז החסימה ומקבלת ארבעה מנדטים. נכון, כרגע ממוצע הסקרים של מרצ נמוך מכדי להעביר את המפלגה את אחוז החסימה. ומצד שני, נדמה שהמפלגה לפחות לרגע במגמת עלייה, ועוד רגע תבחר מנהיג/ה חדש/ה (כנראה מנהיגה), אז שווה לבדוק מה יקרה אם מרצ בפנים. יש לנו דרך לעשות את זה. אנחנו מכניסים כנתון למודל 4 מנדטים למרצ, ונותנים לו לחלק מחדש את המנדטים לפי חוק בדר-עופר. זה כמובן משנה את מספר המנדטים של כמה מפלגות.

זהו – עם כל זה אתם יכולים לחזור ולעיין בטבלה. בזהירות (כן, שמנו לב שהליכוד מקבל המון מנדטים כשמפעילים את בדר-עופר על הממוצע. לא, אנחנו לא חושבים שזה בהכרח אומר שהליכוד יגיע ל-38 מנדטים. כבר אמרנו, צריך להיזהר עם התרגיל הזה כאשר הוא מופעל על ממוצע סקרים). יש בה ממוצע, וממוצע שהופעל עליו חוק בדר-עופר לחלוקת מנדטים, ומניפולציה שמכניסה את מרצ ואז מחלקת מחדש את המנדטים. כל זה כלי בניסיון המשותף של כולנו להבין את הדינמיקה של הבחירות. לא תחזית שתקלע בהכרח לתוצאה (ובכל מקרה, יש עוד הרבה זמן עד הבחירות), אלא צילום מצב שנותן מושג על מצבן של מפלגות ועל מצבם של מחנות וגושים. כאמור, מהיום, ובכל חמישי, אם לא נתעייף, גם בטלוויזיה. להתראות.

 

, , , , , , , , ,

הקליקו על הכותרת כדי לעזור לנו לכוון את ״המדחום הפוליטי״ של ישראל (התוצאות משוקללות על פי מפתח פוליטי כדי לייצג בקירוב את עמדת הציבור הישראלי)
07/08/2022מהי מדיניות אחרת ביחס לעזה? עפר שלח, Ynet
ישראל משלימה עם רעיון מסוכן: הסרת האחריות מחמאס יוסי קופרווסר, N12
לאן נעלמו הבכי והדמעות? שלמה פיוטרקובסקי, מקור ראשון
מאה ימים לבחירות האמצע באמריקה, ואיך זה נוגע לישראל שמואל רוזנר, מעריב
במאבק בג'יהאד האיסלאמי, לחמאס ולישראל יש אינטרס משותף צבי בראל, הארץ
מה גרם לנסראללה לנפח את השרירים מול ישראל? רועי קייס, כאן חדשות
הר הבית בידינו? ובכן... איל זיסר, ישראל היום
מפולגים, שונאים - אבל מוכנים להתפשר נדב שרגאי, ישראל היום
אולי הדמוקרטים ינצלו מתבוסה בנובמבר (אנגלית) Ronald Brownstein, The Atlantic
במטמנה עם 110 אלף טונות זבל, קבורים 8,000 מטבעות ביטקוין רוני דורי, כלכליסט








מפלגה מושבים בכנסת סקר אחרון
(2022-08-05)
ממוצע המדד
הליכוד 30 34 34.5
יהדות התורה 7 7 6.7
ש"ס 9 8 8.2
הרוח הציונית 7 4 1.1
כחול לבן 8 11 12
יש עתיד 17 23 22.7
המשותפת 6 6 5.9
ישראל ביתנו 7 5 5.3
מרצ 6 4 4
עבודה 7 5 5.2
הציונות הדתית 6 9 10.3
רע"מ 4 4 4.2