fbpx

בוחרי לפיד מתרגלים לרעיון של קואליציה עם החרדים

אנחנו עוד רחוקים למדי, רחוקים מדי, משלב הקמת הקואליציה. אנחנו עוד עסוקים בדירוגים של פריימריס, באיחודים אפשריים (שקד מגבשת רשימה במצב של כמעט ייאוש, מרצ תבחר יו״ר ואז תבחן מחדש כמה מצבה גרוע), בתמרונים ראשונים של בחירות. עכשיו קיץ, הציבור בחופים או בחו״ל. אחר כך יבואו חגים. עיקר תשומת הלב לקמפיין תהיה ברווח הקצר שבין החגים לבין הבחירות. ובכל מקרה, חלק גדול מהמצביעים כבר יודעים למי יצביעו. הם מתורגלים אחרי כמה מערכות בחירות. ספק אם מצטרף חדש, כמו גדי אייזנקוט, יחולל שינוי דרמטי. ספק אם איחוד או פיצול יחולל הבדל דרמטי. העניין הוא שבנסיבות הקיימות לא צריך דרמטי – צריך מנדט או שניים לכאן או לכאן. אלה יקבעו את גורל הבחירות.

האם החברה הישראלית כיום מאוחדת או מפוצלת? בואו לומר מה דעתכם

חילונים, חרדים, מסורתיים וכל השאר – מה יש לכם לומר על החרדים בישראל

ואז יבוא שלב הקמת הקואליציה. אם לגוש הימין – ליכוד, ציונות דתית ושתי החרדיות – יהיו 61 מנדטים, הקלפים יהיו כולם בידי בנימין נתניהו. אם לגוש לא יהיו 61, הקלפים יעברו לידיו של בני גנץ. קשה לזהות נסיבות שבהן הקלפים בידי יאיר לפיד. אבל בינתיים, לפיד מוביל את המפלגה השנייה בגודלה, שגם מתחזקת. לכן מעניין להבין מה רוצים בוחריה. בדקנו. כמובן – הם רוצים שלפיד ויש עתיד יקבלו 61 מנדטים וירכיבו ממשלה כרצונם. אבל זה כנראה לא ריאלי. לכן בדקנו תסריטים שיש להם התכנות יותר גבוהה. בעצם, בדקנו את מי בוחרי יש עתיד פוסלים, ועם מי הם מעדיפים לשבת בקואליציה בהנחה שזו לא תהיה קואליציה נוחה. לא יש עתיד, כחול לבן, העבודה וישראל ביתנו. ללפיד יהיה צורך לגייס עוד מפלגות ובדקנו ארבע אפשרויות: לגייס את הליכוד בראשות נתניהו לממשלת אחרות, לגייס את המפלגות החרדיות, לגייס את המפלגות הערביות, לא רק רע״מ (שדי ברור שכן) אלא גם את הרשימה המשותפת, או להישאר באופוזיציה. תמיד אפשר להעדיף אופוזיציה על פני פשרה בלתי נסבלת כדי להגיע לשלטון.

את התוצאות אפשר לראות בגרף המצורף. הן כל כך ברורות ומובהקות, שאין מקום לספק. בוחרי יש עתיד מוכנים מנטלית לצורך להקים קואליציה עם המפלגות החרדיות. הם מן הסתם מבינים את הפשרות הכרוכות בקואליציה כזאת. הם מן הסתם יודעים שמה שיש עתיד של פעם קבעה שיש הכרח לעשות מול האתגר החרדי אי אפשר יהיה לעשות במסגרת קואליציה עם יהדות התורה ועם ש״ס. אם יש להם קצת הבנה של נפש האדם, הם יודעים שאם וכאשר החרדים יבואו לקואליציה כזאת (ואין שום בטחון שיבואו, נתניהו וגנץ יהיו האופציות הראשונה והשנייה שלהם), הם ירצו לוודא שהניצחון הפוליטי שלהם על יאיר לפיד ברור ומובהק. הם ירצו הישגים, גם מהותיים וגם סמליים. קל זה לא יהיה. נוח זה לא יהיה. ובכל זאת, מצביעי יש עתיד מוכנים. מעדיפים את החרדים על האפשרויות האחרות.

הדבר המעניין כאן הוא ההעדפה החד משמעית לחרדים על פני הערבים. לא רע״מ כמובן, השאלה כרכה במכוון את רע״מ ואת המשותפת מתוך ידיעה שאת רע״מ הבוחרים מקבלים בלי הסתייגות ממשית. המשותפת זה הסיפור המורכב יותר. היועצת של נפתלי בנט, שמרית מאיר, כבר הזכירה שבנט שקל להסתמך על המשותפת. הקמפיין של הליכוד ינסה לקשור את לפיד לאחמד טיבי, כאילו ברור שאין לו קואליציה אחרת. אבל הבוחרים של לפיד חושבים שאולי יש, וגם מעדיפים את זאת שאולי יש – הם מעדיפים את גפני על טיבי. לא שאלנו למה, לזה צריך שאלון יותר מפורט, אבל יש כמה אפשרויות שאפשר לדמיין.

הראשונה – משום שעם כל הקושי מול החרדים, ההסתייגות מעמדותיה של הרשימה המשותפת עדיין מובהקת יותר. השנייה – משום ששותפות עם הערבים תהיה, להבנתם של הבוחרים, הרבה פחות יציבה. עם החרדים אפשר לסגור, ואז לסמוך על ההצבעה שלהם. עם הערבים, כפי שהוכיחה הקואליציה היוצאת, לא תמיד קל. השלישית – בגלל הלגיטימציה. בוחרי יש עתיד רוצים שיאיר לפיד יהיה ראש ממשלה, ורוצים שממשלתו תהיה ממשלה לגיטימית. הם ראו מה קורה לממשלה שנתונה תחת מתקפה מתמדת של גוש ימין מלוכד. הם סבורים שפיצול של הימין, ומהלך משותף עם החרדים, יחסוך לממשלה הבאה משהו שלא נחסך מהממשלה הנוכחית. קמפיין הדה-לגיטימציה של הליכוד והציונות הדתית יהיה יותר זהיר אם מולם יעמדו חברי כנסת חרדים שגם הם חברים בקואליציה.

עד כמה כל זה ריאלי? מצד אחד, זה לא נראה ריאלי. מצד שני, כבר ראינו איך הלא-ריאלי הופך לריאלי בנסיבות הפוליטיות המוזרות של ישראל. ובכל מקרה, זה כנראה יותר ריאלי ממה שהבוחרים של לפיד ממש לא רוצים. יש אפשרות אחת שכמעט אף אחד מהם לא מוכן לקבל: קואליציה עם הליכוד בראשות נתניהו. אם כחול לבן היא המפלגה ששומרת על מידה קלה של ערפול בהקשר הזה – נכון, הם אומרים שלא ילכו עם נתניהו, אבל איכשהו, האמירה הזאת נשמעת קצת פחות חדה – יש עתיד היא המפלגה שנשארת הכי ״רק לא ביבי״ שיש. הבוחרים מעדיפים קואליציה עם החרדים. הבוחרים מעדיפים קואליציה עם המשותפת. הבוחרים מעדיפים להישאר באופוזיציה. ביבי – לא.

 

, , , , ,

28/03/2024האתגר ההיסטורי שהמלחמה מציבה בפני פרשני ההלכה מיכה גודמן, אפרת שפירא רוזנברג, מפלגת המחשבות
הקיפאון במו"מ עלול להוביל להתלקחות בלבנון עמוס הראל, הארץ
הראיון עם דונלד טראמפ אריאל כהנא, עומר לחמנוביץ׳, ישראל היום
במקום ניצחון מוחלט: ניצחון יחסי וסביר גיורא איילנד, Ynet
לא באנו לפתור את בעיית הגיוס - באנו לריב עפר שלח, N12
האתגר הוא לשחרר את הדור החרדי הבא מחומות הגטו נחום ברנע, Ynet
חוק הגיוס שמביאה הממשלה הוא הרסני למדינה איילת שקד, N12
המצב בדעת הקהל הפלסטינית: מייאש אך מפכח מיכאל מילשטיין, Ynet
האם בקרוב נגלה שאנחנו (לא) לבדנו? שמואל רוזנר, הקיפוד והשועל
האם ישראל על סף מלחמת אזרחים? שאול אריאלי, הארץ








מפלגה מושבים בכנסת סקר אחרון
(2024-03-22)
ממוצע המדד
המחנה הממלכתי 12 35 34.6
הליכוד 32 17 19.3
יש עתיד 24 12 12.1
ש״ס 11 10 9.9
ישראל ביתנו 6 10 9.8
עוצמה יהודית 6 10 9.1
יהדות התורה 7 6 6.8
תקווה חדשה 0 5.1
רע״מ 5 5 4.7
מרצ 0 5 4.5
חדש תע״ל 5 5 4.3
הציונות הדתית 8 5 2.4
בל״ד 0 0 0.3
עבודה 4 0 0

הקליקו על הטורים כדי לארגן את הנתונים לפי סדר