fbpx




22.9%27.3%16.4%24.5%

כמה מנדטים שווה רון חולדאי (וכמה ניסנקורן)?

תשובה ראשונה: אין לנו מושג. נקבל מושג אחרי שנראה כמה סקרים, לא אחד או שניים, אלא שמונה או עשרה. עד אז, אנחנו רק בתחילתו הלא מחייבת של מסע ארוך. ואגב, לסקרים מוקדמים, שבדקו ״מה תצביעו אם חולדאי ירוץ״ יש רק ערך מועט. בוחרים לא תמיד יודעים להעריך נכון מה יעשו במצב עתידי לא מוכר, וחוץ מזה, עצם השאלה ״מה תעשו אם״ שמה דגש על חולדאי. עכשיו הוא כבר לא יהיה אפשרות מיוחדת נוספת, הוא יהיה עוד מפלגה. אחת מרבות מדי. בסקר הראשון שנערך אחרי הודעתו, אתמול בלילה, הוא קיבל שבעה. השאלה היא כמובן אם זה סקר שממנו ממשיכים. לעלות, או שזה סקר שמבטא את השיא, שאחריו תבוא ירידה. פרופ׳ קמיל פוקס אומר, בשיחת הווידאו שעלתה השבוע לצפייה, שהוא טעה בגדול ביחס למפלגה של גדעון סער בהקשר הזה. הוא חשב שסער מתחיל בשיא וירד, אבל התברר שסער מתחיל גבוה, ואז ממשיך לעלות. לפחות עד עכשיו. עד שבא חולדאי.

תשובה שנייה: בשלוש מערכות הבחירות האחרונות לכנסת הצביעו בממוצע בערך רבע מיליון מתושבי תל אביב. בבחירות האחרונות, כמחצית מהם הצביעו לכחול לבן, ועוד 15% הצביעו לעבודה-מרצ. כלומר, שני שליש מתוך רבע מיליון, שהם כמאה ושישים אלף בוחרים. חולדאי אמנם רץ. עכשיו בזירה הלאומית, ומנסה להיראות כמנהיג לאומי. אולי הוא עוד יהיה מנהיג לאומי, אבל בשלב זה, התל אביבים שבחרו אותו שוב ושוב לראשות העיר הם קהל היעד המידי שלו. זה בערך חמישה מנדטים.

חולדאי יכול כמובן למשוך קולות גם מחוץ לתל אביב. אבל לא ברור כמה. כל תושבי ישראל מבינים שתל אביב היא עיר מוצלחת (במאמר מוסגר, לא רק בזכות אני-עשיתי חולדאי, היו כמה ראשי עיר שקידמו אותה גם לפניו, ויש כמה תושבים בתל אביב שעוד זוכרים גם אותם). אבל לא כולם לגמרי אוהבים את המוצלחות שלה ואת מה שהיא מייצגת. בשאלונים הבודקים את הערכת ״התרומה למדינה״ של קבוצות שונות באוכלוסייה, שיעור גבוה של ישראלים מעריך שתרומתם של ״קיבוצניקים״,  ״חיילים״, ״אנשי ימין״, ״עולים מרוסיה״, ״דתיים לאומיים״ משמעותית יותר מתרומתם למדינה של ״צפון תל אביבים״.

ב-2018 הצביעו לחולדאי לראשות העיר קצת יותר מתשעים אלף תל אביבים. זה יפה. חולדאי מקבל יותר קולות היכן שיש שיעור גדול של ילדים – כלומר, תל אביבים עם משפחות – וכן היכן שישנם תל אביבים מבוגרים, מעל גיל שישים וחמש. התל אביבים הצעירים, רווקים או בלי ילדים, הצביעו לניצן הורוביץ בשנת 2013, או לאסף זמיר בשנת 2018. באותה מערכת בחירות הצביעו לזמיר הצביעו קצת יותר מ-65 אלף. גם זה לא רע. זמיר משוטט כרגע חופשי ללא מפלגה, אבל נדמה שמסיבת העיתונאים של חולדאי הפכה אותו למצרך מבוקש במיוחד למפלגה אחת – יש עתיד. כמובן, כל זה בהנחה שלפיד רוצה לצמצם את פגיעתו הרעה (מבחינתו) של חולדאי בסיכוייו להצליח בתל אביב.

בסקר של מנחם לזר מהבוקר, ניכר שסער סופג חבטה, שתהיה חזקה עוד הרבה יותר עם חולדאי יחבור ללפיד (או אולי לפיד לחולדאי). ניכר גם שלפיד סופג חבטה. וצריך לומר, שיש עתיד אמנם נתפסת כמפלגה תל אביבית, אבל מצבה בעיר לא מזהיר. בבחירות 2015 היא קיבלה קצת יותר מ-11%. זה היה מעל הממוצע שלה בכלל המדינה (8.6%), אבל לא הרבה מעליו. המנצחת הגדולה באותה שנה בתל אביב הייתה המחנה הציוני. בבחירות 2019-2020 המנצחת בתל אביב, ובפער גדול, הייתה כחול לבן, שיש עתיד הייתה חלק ממנה. אבל אם לסכם את הלקח מארבע מערכות הבחירות בתל אביב, רוב התל אביבים לא מצביעים ליש עתיד, הם מצביעים למפלגת המרכז-שמאל שיש לה את הסיכוי הכי סביר להיות אלטרנטיבה לימין. לכן, בחלוקה גושית, התל אביבים ל לגמרי עקביים. אם השמאל נראה בעל סיכוי (המחנה הציוני), הם מצביעים לשמאל. אם המרכז נראה כבעל סיכוי (כחול לבן), הם מצביעים למרכז.

כמה מנדטים שווה ניסנקורן לחולדאי? לא קל למצוא נתונים שנותנים תשובה ברורה על השאלה הזאת, אבל על סמך המעט שיש אפשר לומר בזהירות שהוא שווה רק קצת יותר מאפס. אם ניסנקורן היה רץ לבד הוא מן הסתם לא היה עובר את אחוז החסימה. אם לומר זאת באופן קצת יותר בוטה: ניסנקורן הוא יותר מגנט של תשומת לב תקשורתית ופוליטית מאשר מגנט של תשומת לב ציבורית. כריזמה אין לו, דמותו לא לגמרי מוכרת להמונים, ועם כל הכבוד, מה שעשה במשרד המשפטים זה בעיקר לשבת על הכיסא ולא לתת להזיז אותו משם. נכון, הוא לא נתן לנתניהו לדרוך עליו ולרמוס אותו. וזה יפה. אבל לא מצריך מאמץ גדול או יצירתיות מיוחדת. חולדאי אמר בנאומו (החד והמצוין), שהעובדה שמישהו אינו מושחת היא תנאי מוקדם, אבל לא תנאי מספיק, למנהיגות. את אותו משפט אפשר לומר גם על מי שהחזיק חזק בידיות הכיסא של שר המשפטים.

אז למה חולדאי צריך את ניסנקורן? בעיקר כדי לתת תחושה שהוא לא לבד. שהאוונטורה שלו קצת יותר משמעותית מזו של יועז הנדל וצביקה האוזר (לפני שחברו לגדעון סער), או של עפר שלח (לפני שיחבור גם הוא למישהו, והרי ברור שעם חולדאי ברקע, לא נותר עוד מקום למפלגת יחיד של שלח). במילים אחרות: חולדאי לבד נראה כמו עוד שחקן שמחפש במה. חולדאי עם ניסנקורן נראה כמו מפלגה.

 

, , , , , , , , ,