נכון להבוקר המדד מראה חמישים-חמישים. מי מתאים יותר כראש ממשלה? חלוקה שווה. חצי חושבים שבנט וחצי שנתניהו. זה מחייב הסבר, כי לא מזמן ראינו תוצאה אחרת, ובנט הוביל בערך בחמישה אחוזים. מה קרה? שני דברים – מה שידוע ידוע (קורונה, קטטות בממשלה, כל מה שיש בחדשות), אבל יש גם מה שנסתר מהעין ומחייב גילוי נאות.
בנט או נתניהו, מי באמת יותר מתאים להיות רה״מ? בואו והצביעו
אז מה, 2021 הייתה שנה דרמטית או לא כל כך? בואו ודרגו
זה מה שנסביר: למה המספרים השתנו לרעת בנט. זה יהיה הסבר קצת מאכזב. הם השתנו, לפחות אצלנו, בגלל שינוי בשיטת השקלול של אתר המדד. לפי השקלול הישן, בנט עדיין מוביל בשיעור דומה למה שהיה קודם. אבל אחרי שהחלפנו את המשקולות שאנחנו משתמשים בהם, המשוואה השתנתה. תשאלו – למה החלפתם? התשובה – כי נראה לנו שהמשקולות החדשים נכונים יותר. היועץ המדעי של המדד, פרופ׳ קמיל פוקס, עבר על קובץ הנתונים המלא, וקבע כיצד נכון לשפר את השקלול ממה שהיה קודם למה שיש עכשיו. כך עשינו. אנחנו מקווים שהתוצאה עכשיו יותר מדויקת, אבל מחויבים לדווח על השינוי, כדי שאף אחד לא יניח שיש צניחה פתאומית ברמת האמון בבנט. אין צניחה כזאת. פשוט, מלכתחילה השקלול שלנו כנראה נתן לבנט קצת יותר ממה שהגיע לו.
תשאלו – ואילך אתם יודעים שעכשיו זה יותר טוב? התשובה האמתית היא שאנחנו לא יודעים. לא בוודאות. סקירה ושקלול אינם מדע מדויק. כלומר, המתמטיקה מדויקת, אבל צריך לקחת בחשבון שיש פער אפשרי בין המציאות לבין האופן שבו היא משתקפת במדגם, מוצלח ומוקפד ככל שיהיה. בין השאר בגלל הסיבה הזאת, אנחנו לא רק סוקרים לבד, אלא גם משווים כל הזמן תוצאות של כלל הסוקרים וכלל הסקרים. קחו לדוגמה את הליכוד. בחמישה סקרים אחרונים המפלגה קיבלה פעמיים 33, פעמים 34, פעם אחת 35. אולי היא פשוט ירדה קצת – מ-35 ל-33. אולי העובדה שמדובר בחמישה סקרים שונים של חמישה סוקרים שונים, שלכל אחד מהם מדגם משלו ושיטת שקלול משלו הובילה לתוצאות קרובות אבל שונות.
ומה עם בנט נגד ביבי? הנה נתון שעוזר להניח שמה שקובע סקר המדד, חמישים-חמישים, הוא מדויק או די קרוב לזה. בשבוע שעבר, בסקר ערוץ 13, נשאלה השאלה האם הייתם רוצים שנתניהו יחזור לכהן כראש ממשלה. חמישים אחוז אמרו לו. אלה מן הסתם החמישים אחוז של בנט. 36% אמרו כן, ועוד 14% אמרו לא יודעים. אלה כנראה החמישים של נתניהו. ושוב שאלה: למה את ה״לא יודעים״ נכון יותר להקצות לנתניהו? נציג עוד הנחה. לא ידיעה – הנחה: אולי הלא יודעים הם מי שבעצם לא כל כך רוצים שנתניהו יחזור, ומצד שני, כאשר הם משווים בינו לבין בנט, הם מרגישים שנתניהו הוא המתאים יותר. אז כאשר הם נשאלים (על ידי המדד) מי מתאים יותר – הם עונים ביושר, על פי עמדתם: נתניהו. כאשר הם נשאלים אם הם רוצים שנתניהו יחזור הם שוב עונים ביושר, על פי עמדתם – הם לא בטוחים שכן ולא בטוחים שלו. פנים לכאן או לכאן.
מה היה קורה אם לא יכלו לומר ״לא יודעים״? הפעם, אנחנו אלה שלא יודעים, כי ערוץ 13 לא ניסה לשאול כך. גם זה הבדל בין הסקר של המדד, לחלק מהסקרים האחרים. המדד נותן רק שתי אפשרויות, בנט או נתניהו, בלי לא יודעים, בלי אף אחד מהם, בלי מישהו אחר. או זה או זה. מן הסתם, חלק מאלה שאומרים ״בנט״ מאוד בטוחים שבנט יותר טוב, וחלק פחות בטוחים. אם יכלו לומר ״לא יודעים״ אולי היו עושים זאת. אבל באין אפשרות להסס, הם מכריעים. כאמור, כרגע הם על חמישים-חמישים. אפשר לומר שזו תוצאה סבירה לבנט, שעם שישה מנדטים מקבל העדפה כראש ממשלה ממחצית מהציבור. אפשר לומר שזו תוצאה סבירה לנתניהו, שלמרות שאף סקר איננו חוזה לו אפשרות להקים קואליציה, עדיין מקבל את אמונו של חצי מהציבור מול ראש הממשלה המכהן.