fbpx

מה חושב הציבור על עמותות דתיות ולימודי ליבה?

לפעמים אנחנו מתלוננים, ובצדק, שיותר מדי דברים כאן קורים לפי מחנות. מי שבעד נתניהו, בעד פסקת התגברות – מי שנגד נתניהו, נגד פסקת התגברות. כאילו נגמרו אופציות הביניים. כאילו כבר אי אפשר להיות בעד נתניהו ונגד התגברות, או נגד נתניהו ובעד התגברות. או בעד תחבורה ציבורית בשבת וגם בעד חרדים בקואליציה. או נגד תחבורה ציבורית בשבת אבל גם נגד פסקת התגברות.

איך נזכור את 2022 – שנה דרמטית, או סתם שנה? בואו להשיב על שאלון הסיכום שלנו

אבל אפשר. ולא רק שאפשר, זה גם קורה. לא תמיד באופן ברור, לא תמיד במידה שמספיקה כדי להעביר מחנה שלם מצד אחד לצד שני. העמדות אצלנו, באופן כללי, בהחלט באות בעסקת חבילה מחנאית. או שאנחנו בעד כל מה שהימין רוצה, או שאנחנו ״שמאל״. או שאנחנו בעד כל מה שהמרכז רוצה, או שאנחנו ״ביביסטים״. תפיסה שטחית של המציאות. תפיסה מעליבה, מצמצמת. תפיסה שלא נותנת כבוד לכך שישראלים מסוגלים – לפעמים, והיה טוב אם היה יותר – להבחין בין עניינים שונים גם בתוך עסקת החבילה שחתמו עליה בקלפי.

היום נציע דוגמה. זו דוגמה מאוד אקטואלית משום שאנחנו מביטים בנתונים חדשים מתוך שאלון שבוחן את תוכניות הקואליציה, ועד כמה הציבור מודרג מהן או מברך עליהן. כמובן, לקואליציה יש הרבה תוכניות. אוסף גדול ומבולגן, שחלקו יתממש, וחלקו לא יתממש, חלקו משאלת לב של יחידים, חלקו תוכנית עבודה מסודרת שתצא לפועל. בשבועות האחרונים הצגנו שורה ארוכה של תוכניות כאלה לשיפוטם של ישראלים (אתם יכולים עוד להשיב – כאן) כדי להבין האם ועד כמה הם מרוצים או מודאגים. באופן כללי, וזה לא מפתיע, מי שתומכים בקואליציה הנכנסת יותר תומכים ממודאגים, ומי שבקואליציה היוצאת יותר מודאגים מתומכים. בשביל זה לא צריך שאלון, מספיק להוציא את האף החוצה. שאלון צריך כדי לנסות לאתר דפוסים מעניינים, פרטים מפתיעים, חריגות ממה שצפוי.

הנה, קחו שני נושאים, לכאורה דומים: השאלה האם טוב שעמותות דתיות ייכנסו להעביר תכנים בבתי ספר ממלכתיים. זה העניין שעליו קמה צעקה גדולה לפני שבוע, עם מינויו של אבי מעוז ממפלגת נעם לסגן שר, שתפקידו לנהל תקציב גדול שמממן את העמותות הנכנסות לבתי הספר. וגם השאלה האם ראוי או לא ראוי לתת תקצוב מלא, שוויוני, לבתי ספר שאינם מלמדים לימודי ליבה. במקרה הזה, מדובר בסערה קצת ותיקה יותר, כאשר נתניהו הבטיח למנהיגות החרדית שישווה את תנאי הבלי-ליבה לתנאי העם-ליבה. נתניהו פחות או יותר הבטיח בזה שבשנים הקרובות לא תהיה שום תזוזה של הציבור החרדי לכיוון של חינוך עם לימודי ליבה, מה שלכאורה אמור היה לקרות בזכות הסכמה עם חסידות בעלז (שיש הסבורים שהייתה פריצת דרך חשובה, ויש הסבורים שהייתה לא יותר מאחיזת עיניים).

מה חושב הציבור על שתי התוכניות האלה: להכניס עמותות דתיות לחינוך הממלכתי, ולהשוות את תנאי בתי הספר ללא ליבה. כמובן, אין דבר כזה ״הציבור״. יש בציבור כל מיני קבוצות, ולכל אחת עמדה משלה. אפשר לבחון את העמדות של תומכי ממשלה מול מתנגדי ממשלה (ממשלת לפיד או ממשלת נתניהו). אפשר לבחון לפי הצבעה, לפי רמת הכנסה, לפי עדה או מקום מגורים. במקרה הזה, בגלל שמדובר בעניינים הנוגעים ליחסים בין קבוצות דתיות, בחנו את העמדות של הקבוצות הדתיות. קרי, מה חושבים חילונים לעומת מסורתיים לעומת דתיים לעומת חרדים. בחנו – ומצאנו – הבדל מעניין וחשוב: בשאלה אחת, החילונים הם הקבוצה המודאגת, בעוד שכל האחרים נוטים לשביעות רצון. בשאלה שנייה, החרדים הם הקבוצה המרוצה, בעוד שכל האחרים נוטים לדאגה.

בשתי השאלות, החילונים כקבוצה מאוד מודאגים. וצריך לזכור שהם הקבוצה הגדולה. כלומר, יש בישראל הרבה מאוד מודאגים הן מהאפשרות שיותר עמותות דתיות ייכנסו לבתי ספר ממלכתיים, והן מהכוונה לממן בתי ספר חרדיים ללא לימודי ליבה. שלושה מכל ארבעה חילונים אפילו סימנו ״מאוד מודאגים״. נוסיף הערת אזהרה: הנתונים עדיין בעיבוד אצל הפרופ׳ קמיל פוקס, כך שיכול להיות שעוד יהיו קצת שינויים בגלל צורך להתאים את המשקולות הסטטיסטיות ביתר דיוק, אבל בגדול זו התמונה בהקשר לעמדות של קבוצות דתיות. אמרנו שלושה מכל ארבעה חילונים מודאגים – תמונת הראי היא שלושה מכל ארבעה חרדים מרוצים (במקרה הזה, או מאוד מרוצים או קצת מרוצים). ובשתי הקבוצות האלה אין הבדל גדול בין שתי השאלות. מודאגים ומרוצים באותה מידה גם מהעמותות בבתי הספר הממלכתיים וגם מלימודי הליבה בבתי הספר החרדים.

איפה ההבדל? ההבדל הוא בקבוצות האמצע: הדתיים והמסורתיים. אלה נוטים בעניין אחד לצד אחד – ובעניין השני לצד השני. כשחושבים על זה, אולי זה לא לגמרי מפתיע. דתיים בוודאי לא יחששו מכניסה של עמותות דתיות (כלומר, מהזרם שלהם) לבתי ספר ממלכתיים (כלומר, בתי ספר לא שלהם). בעצם, הכוונה היא לתת למקורבים להם אידיאולוגית להשפיע על מי שאינם מקורבים להם אידיאולוגית, אז למה שיתנגדו? הם לא מתנגדים. רובם הגדול תומכים. ומקרב המסורתיים, התמיכה קצת פחות נלהבת, ובכל זאת, מסורתיים כנראה לא חוששים מכניסת עמותות דתיות שיכניסו תוכן יהודי לבתי הספר הממלכתיים, גם אם רובם שולחים את ילדיהם לבתי ספר ממלכתיים (וזה מה שרובם עושים). לכן, החילונים נותרים לבד בדאגתם (כקבוצה כמובן, ובממוצע, יש גם אחרים שמודאגים שאינם חילונים).

תמונה הפוכה מתקבלת בשאלה על לימודי ליבה. החילונים, המסורתיים והדתיים שולחים את הילדים לבתי ספר שיש בהם לימודי ליבה. הם מבינים את החשיבות של לימודי ליבה. הם מבינים שבלי לימודי ליבה, הציבור החרדי ימשיך לפגר בתרומתו הכלכלית למדינת ישראל לעומת מגזרים אחרים. והם מגיבים בהתאם. אמנם – חלק ניכר מהדתיים והמסורתיים שותפים לחרדים בתמיכתם בקואליציה הנכנסת. הם מקבלים את עסקת החבילה הקואליציונית שיש בה הרבה מאוד מרכיבים שהם רוצים בהם. אבל זה לא הופך אותם לעיוורים, וגם לא למי שתומכים אוטומטית בכל מהלך של הקואליציה החדשה. מחצית מהמסורתיים והדתיים אומרים שהם מודאגים מהפטור מליבה. ושיעור המרוצים מהפטור רק קצת גבוה משליש. לכן, במקרה הזה החרדים הם הקבוצה שמחזיקה בעמדה שאחרים מסתייגים ממנה, מי בנחרצות גורפת, ומי בהרמת גבה קצת פחות נחרצת.

הנה – אפשר גם וגם. אפשר גם להקים קואליציה משותפת, גם לתמוך יחדיו בחלק ממהלכיה, וגם לשמור על עמדה אחרת בנושאים אחרים. תאמרו: מה זה חשוב, הרי בסוף כולם מצביעים עם המחנה! נכון, במקרה הזה, הנציגים של אלה ושל אלה יצביעו עם המחנה במסגרת עסקת החבילה שרקמו. אבל זה לא מבטל את החשיבות של העמדה העצמאית של קבוצות שונות. זה לא מבטל את החשיבות של היכולת לגבש דעה מנותקת מהמחויבות המחנאית. במסורת היהודית, משמרים בכתובים גם עמדות מיעוט, בידיעה שיש להן חשיבות, ושאולי בעתיד יהיה בהן שימוש. זה נכון לתלמוד, זה נכון גם לפוליטיקה. אולי בעתיד יהיה לפערים האלה שימוש.

 

, , , , , , , ,

29/03/2024הוראות אלו נכתבו בדם: מה שהיה לא יכול להיות מה שיהיה קלמן ליבסקינד, מעריב
האתגר ההיסטורי שהמלחמה מציבה בפני פרשני ההלכה מיכה גודמן, אפרת שפירא רוזנברג, מפלגת המחשבות
הקיפאון במו"מ עלול להוביל להתלקחות בלבנון עמוס הראל, הארץ
הראיון עם דונלד טראמפ אריאל כהנא, עומר לחמנוביץ׳, ישראל היום
במקום ניצחון מוחלט: ניצחון יחסי וסביר גיורא איילנד, Ynet
לא באנו לפתור את בעיית הגיוס - באנו לריב עפר שלח, N12
האתגר הוא לשחרר את הדור החרדי הבא מחומות הגטו נחום ברנע, Ynet
חוק הגיוס שמביאה הממשלה הוא הרסני למדינה איילת שקד, N12
המצב בדעת הקהל הפלסטינית: מייאש אך מפכח מיכאל מילשטיין, Ynet
האם בקרוב נגלה שאנחנו (לא) לבדנו? שמואל רוזנר, הקיפוד והשועל








מפלגה מושבים בכנסת סקר אחרון
(2024-03-29)
ממוצע המדד
המחנה הממלכתי 12 33 34.1
הליכוד 32 19 19.2
יש עתיד 24 12 12.2
ש״ס 11 10 10
ישראל ביתנו 6 10 9.8
עוצמה יהודית 6 10 9.2
יהדות התורה 7 7 6.7
רע״מ 5 5 4.8
מרצ 0 5 4.6
חדש תע״ל 5 5 4.3
תקווה חדשה 4 4
הציונות הדתית 8 0 2.9
בל״ד 0 0 0.3
עבודה 4 0 0

הקליקו על הטורים כדי לארגן את הנתונים לפי סדר