שנתחיל בג׳ורג׳יה? אפשר להתחיל בכל מדינה מתנדנדת, מאלה שיכריעו את גורל הבחירות בארה״ב בעוד זמן קצר למדי. אבל נתחיל בג׳ורג׳יה. הנה שלוש עובדות על המצב במדינת ג׳ורג׳יה:
- בבחירות 2020 המדינה העניקה את האלקטורים שלה לנשיא ג׳ו ביידן אחרי שניצח בה בפער של 0.2%. אתם קוראים נכון: 0.2%. לביידן היו 2,473,633 קולות. לדונלד טראמפ 2,461,854 קולות.
- על פי ממוצע הסקרים של RCP טראמפ מוביל כרגע בג׳ורג׳יה. הפער: 0.5%. חצי אחוז. לפי ממוצע הסקרים של וושינגטון פוסט טראמפ מוביל בפער גדול יותר: 2%. לפי הממוצע של 538 טראמפ מוביל ב-1%. כלומר, משהו שבין חצי אחוז לשני אחוזים. זה מה שהממוצעים קובעים.
- בג׳ורג׳יה יש בוחרים שאומרים את הדבר הבא: ״הנושא שהכי חשוב לי כאשר אני חושב/ת על מי שאצביע לו בבחירות הוא ישראל/עזה/פלשתין״. זה נוסח השאלה. מה שיעורם של תושבי ג׳ורג׳יה שזה בעיניהם הנושא הכי חשוב – יותר מכלכלה, מהגירה, מהפלות, מאינפלציה, מדמוקרטיה, ממיסים, מביטוח בריאות, מפשע? בסקר של וול סטריט ג׳ורנל יש תשובה: 3%.
עכשיו נסכם את שלוש העובדות ומשמעותן. הפער קטן מאוד. ההכרעה בעבר הייתה על חודו של קול, ויכולה להיות בהחלט גם הפעם. בנסיבות האלה, שבהן באמת כל קול קובע, הנושא של ישראל/עזה/פלשתין הוא לא כל כך חשוב. רק מעט ג׳ורג׳יאנים מציינים אותו כנושא המרכזי בעיניהם, לעומת, לדוגמה, 28% שאומרים ״הכלכלה״, או 18% שאומרים ״הפלות״. ומצד שני, אפילו נושא משני כמו שלנו יכול בהחלט לקבוע מי ינצח בבחירות בג׳ורג׳יה. אם כל השלושה אחוז של ג׳ורג׳יאנים שעזה וישראל חשובות בעיניהם יצביעו לצד אחד, הם יכולים לקבוע מי יהיה הנשיא הבא, או תהיה הנשיאה הבאה, של ארה״ב.
שננסה עוד מדינה? מייד נעשה את זה. אבל לפני כן בכל זאת נבהיר: אנחנו לא באמת מניחים שישראל תהיה המפתח לניצחון בבחירות. יש הרבה מאוד נושאים חשובים יותר שיכריעו מי ינצח. ובכל זאת, בבחירות צמודות, כל נושא קובע, כל קול קובע, ולעולם אי אפשר יהיה לדעת אם דווקא העניין שלנו אינו זה שמזיז את האבן האחת שמחוללת מפולת.
האתגר החרדי בשישה פרקים: סדרת הסרטונים זמינה לצפייה
האזינו: מה יקרה לעברית אם לא תהיה ישראל. שיחה עם רוביק רוזנטל
ועכשיו עוד מדינה: בבחירות 2020, ההכרעה בויסקונסין נפלה בגלל פער של 0.7%. שוב, פחות מאחוז אחד. מה הפער בויסקונסין כיום? לפי הממוצע של RCP מדובר על 0.3%. לפי 538 מדובר על 0.6%. בשני המקרים לטובת האריס. כלומר, אנחנו במצב קצת יותר צמוד מהפעם הקודמת! וכמה בוחרים בויסקונסין מציבים את ישראל ועזה כנושא הכי חשוב בעיניהם בבחירות? 3%. שוב, הפער קטן, ולכן, גם נושא משני מאוד, כמעט זניח, יכול להיות משמעותי. כך בשתי המדינות האלה, כך בכמה ממדינות המפתח. במישיגן 2%, בנבדה 4%, בפנסילבניה 2%. ואפשר לחשוד כמובן, שכל האחוזים הבודדים האלה הם לא יותר מהבהוב במסגרת שגיאות דגימה. מעט מדי מכדי להסיק מזה איזו מסקנה. ומצד שני, גם הפער בין המועמדים במדינות האלה הוא לא יותר מתוצאה אקראית של טעות דגימה. סקר הולך וסקר בא, אחד למעלה, שניים למטה, ואלא אם יתברר שישנה טעות עקבית ומשמעותית של כלל הסקרים, בחירות 2024 יספקו מותחן ליל בחירות שיכול להימתח בספירות חוזרות ודיונים משפטיים עוד שבועות ארוכים לתוך נובמבר ודצמבר.
ואנחנו תקועים באמצע עם המלחמה שלנו, הבלתי נגמרת. ועם הדיון הנמתח מול האמריקאים על איך כן או לא להגיב לאיראן. יכול להיות, שכל מה שהממשל רוצה זה למתוח את הדיון הזה עוד קצת, עד לאחר הבחירות – האם ישראל יכולה להמתין עם תגובתה כל כך הרבה, ארבעה שבועות, שאלה מעניינת. אבל צריך להניח את המובן מאליו: כמו שישראלים מצפים מממשלתם לשקול רק שיקולים עניינים בבואה להכריע בענייני חשובים של מלחמה, אבל מבינים שלממשלה יש גם שיקולים פוליטיים, ושלפעמים השיקולים הפוליטיים הם שעשויים להכריע – כך נכון לחשוב גם על הממשל האמריקאי. כן, הוא רוצה לשקול שיקולים ענייניים, הוא רוצה לפעול בדרך הנכונה לארה״ב, לישראל, למזרח התיכון, לסדר העולמי. והוא רוצה עוד משהו: שקמלה האריס תנצח בבחירות.
אלא שהמלחמה עלולה להפריע להאריס לנצח בבחירות. כפי שראינו, כמעט בכל מדינה מתנדנדת ישנו מספר מסוים, לא גדול אבל מספיק גדול, של בוחרים שמציבים את המלחמה בראש סדר העדיפויות שלהם. עכשיו נוסיף לזה עוד נתון: בכל מדינה מתנדנדת, שיעור הבוחרים הסבור שטראמפ הוא המתאים יותר להתמודד עם המלחמה כאן, גבוה יותר. באריזונה, 46% אומרים טראמפ, 35% אומרים האריס. בג׳ורג׳יה, 49% מול 32%. בפנסילבניה, 47% מול 32%. כאמור, כך בכל המדינות. המלחמה בישראל מחזקת את טראמפ, מחלישה את האריס. הוול סטריט ג׳ורנל לא מספק את החיתוכים שמאפשרים לדעת האם אותם מצביעים שעבורם המלחמה היא הנושא המרכזי מתפלגים כמו שאר המצביעים, או שמא דווקא הם סבורים הפוך משאר המצביעים. כלומר, אולי דווקא השלושה אחוז שהמלחמה הכי חשובה להם הם אלה שסבורים שקמלה האריס תטפל בה יותר טוב. בדבר אחד לא צריך להיות ספק: למנהלי הקמפיינים יש נתונים כאלה. כאשר הם מתכננים מה יאמרו המועמדים שלהם על המלחמה, הם לוקחים בחשבון את העמדה של השניים-שלושה אחוז שהמלחמה תכריע למי יצביעו ביום הבחירות.
שלוש הערות קצרות:
בשבועות האחרונים דובר הרבה על אפשרות שערבים במישיגן לא יבואו להצביע, או יצביעו למועמדת העצמאית ג׳יל סטיין, ובכל יחלישו את האריס. יכול להיות שזה יקרה, אבל יש רק מעט מידע קשיח שאפשר להסתמך עליו בהקשר הזה – והרבה מאוד ספקולציות, חלקן מוטות אג׳נדה פוליטית.
סקר של זוגבי, שאני לא סומך עליו, ושפורסם על ידי ארגון לובי, קובע שלהאריס כדאי להיות יותר ביקורתית כלפי ישראל אם היא רוצה להעלות את שיעור הערבים שיצביעו לה. בהחלט ייתכן שזה נכון, השאלה כמובן היא מה תפסיד בצד השני (אמריקאים שלא רוצים עמדה מדי ביקורתית על ישראל).
לא בטוח שכדאי לסמוך על סקרים שמלמדים שהקול היהודי יתפצל 70-30, אם אלה סקרים שנערכים על ידי ארגונים שקשורים למפלגה הדמוקרטית. ומצד שני, די ברור שגם הפעם היהודים יצביעו ברוב גדול למועמדת הדמוקרטית. מה אפשר ללמוד מהסקר הזה? ל-16% מהיהודים ישראל היא אחד משני הנושאים הכי חשובים. שני הנושאים החשובים ליהודים הם ״עתיד הדמוקרטיה״ ו״הפלות״.
