לפני כמה ימים שאלנו כאן האם מצביעי הקואליציה רוצים דמוקרטיה? זה היה מאמר שהעלה שאלות ותהיות הנוגעות לסקר נרחב של מרכז אקורד. בעיקר ביחס לשני דברים: הראשון – אופן ניסוח הכותרות על המסקנות שעולות מהמחקר. כמו לדוגמה, האם המסקנה הסבירה מהמחקר היא שרוב הציבור כן או לא רוצה בחירות עכשיו. השני – נוגע לממצא המרעיש ביותר של המחקר, לפחות לטעמי. הממצא הקובע כי ״55% מהמשיבים שהצביעו לאחת ממפלגות הקואליציה מעדיפים ממשלה לא דמוקרטית שהם מסכימים עם דעותיה על פני ממשלה דמוקרטית שהם אינם מסכימים עם מעשיה ודעותיה״.
ד”ר בועז שרקי, שערך את המחקר במרכז אקורד, שלח לנו תגובה על המאמר. אנחנו שמחים עליה, משום שזה בדיוק סוג הדיאלוג שהמדד קיים כדי לקיים: בחינה של ממצאים, וניסיון להבין אותם טוב יותר. אז הנה מכתבו של שרקי – ייתכן שכדי להבין אותו היטב כדאי קודם לקרוא את המאמר המקורי (שנמצא כאן).
מכאן – שרקי:
ראשית כל, אני מודה לך על הביקורת המקצועית והמכבדת – זה לא מובן מאליו בימינו.
שנית, אני מעוניין להתייחס לביקורות שהעלית.
בנוגע לביקורת המתייחסת למסגור הממצאים על התפטרות נתניהו ומועד קיום הבחירות: ההבדל בין הכותרות החלופיות שהצעת טמון בפרשנות של “אחרי סיום המלחמה”. ההנחה שהפרשנות המקובלת של “אחרי סיום המלחמה” היא “אחרי סיום המלחמה, אבל לפני המועד המקורי” סבירה לפחות (ולדעתי, אף יותר, הרבה יותר) מההנחה שהפרשנות המקובלת היא “אחרי סיום המלחמה, וגם אחרי המועד המקורי”. אם נרצה להסיר לגמרי שימוש בהנחות, אפשר לעשות זאת בקלות באמצעות הסרה של משיבים שבחרו באופציה זו. כך, נשאר עם רוב של משיבים שחושבים שנתניהו צריך להתפטר (43% מול 29%), ושיש להקדים את הבחירות (39% מול 29%), וללא חשד שמסגור הממצאים נגוע באידאולוגיה כזו או אחרת.
הביקורת השנייה בטור מתייחסת למסגור הממצא (המדאיג) המראה כי 55% מהמשיבים שהצביעו לאחת ממפלגות הקואליציה מעדיפים ממשלה לא דמוקרטית, כל עוד הם מסכימים עם מעשיה ודעותיה על פני ממשלה דמוקרטית, שהם לא מסכימים עם מעשיה ודעותיה.
בואו לחזות את אירועי 2025 ולזכות בפרסים
סרטון חדש: כמה החרדים מקבלים, וכמה הם משלמים
בטורך, ציינת שלוש בעיות שיש לדעתך בשאלה ובמסגור הממצאים העולים ממנה. להלן אדגים ששתיים
מהבעיות שהעלית אינן רלוונטיות לענייננו, ולא מהוות בעיה. מיד לאחר מכן, אתייחס גם לבעיה השלישית.
- השאלה קצת מבלבלת – כפי שכתבת: “אם אתה רוצה שישראל תהיה דמוקרטיה” הוא אכן ניסוח פשוט יותר מאשר “האם אתה רוצה שישראל תהיה דמוקרטיה גם במקרה שזה אומר שהממשלה תהיה ממשלה של המחנה השני”. למה הדבר דומה? לשאלה בה נהגנו להשתעשע לעתים כילדים: “מה עדיף להיות? עשיר וחולה או עני ובריא?” כמובן ששאלה זו מסובכת יותר מהשאלה “האם אתה מעוניין להיות בריא?”, אבל האם בחירה בין שתי חלופות היא מסובכת מדי? אני נוטה להאמין שלא. גם אם כל חלופה מורכבת משני מאפיינים. המענה לשאלה בניסוח הנוכחי מספק לנו הבנה לא רק לגבי החשיבות של דמוקרטיה באופן כללי ומנותק מהקשר, אלה גם בהקשר פוליטי ריאלי שבו לא תמיד אפשר לאחוז את המקל בשני קצותיו.
- הנתונים לא מתיישבים עם ממצאים מסקרים אחרים שמעידים שגם תומכי הקואליציה רוצים ישראל דמוקרטית – בסקרים שהבאת כדוגמאות המשיבים ציינו שחשוב להם שישראל תהיה דמוקרטית. אני לא מטיל ספק בממצאים האלה, אבל הם מתעלמים המורכבות שנוצרת ברגע שמכניסים למשוואה את תמיכת המשיבים בממשלה. האם רוב תומכי הקואליציה מעדיפים ממשלה דמוקרטית על פני ממשלה לא דמוקרטית? הממצאים שהבאת מראים שכן. אם נחזור לדוגמה שהבאתי בסעיף הקודם, תומכי הקואליציה מעדיפים להיות עשירים. החיבור בין שני מאפיינים, כאשר אחד מהם נתפס כשלישי והשני כחיובי הוא לב העניין בשאלה הזו.
- נוסח התשובות שהוצע לשאלה – למרות שאנחנו לא יכולים לדעת מה הפרשנות שכל אחד מהמשיבים נותן לאפשרויות 2-5, ברור לכל כי האפשרויות 2-1 יותר קרובות ל-1 (בכלל לא) מאשר ל-6 (במידה רבה), וההיפך מכך בנוגע לאפשרויות 4-5. יחד עם זאת, ייתכן והיינו צריכים למסגר את הממצא כ״55% ממשיבים שהצביעו לאחת ממפלגות הקואליציה נוטים להעדיף ממשלה לא דמוקרטית, כל עוד הם מסכימים עם מעשיה ודעותיה״.
בכל אופן, בהחלט יהיה מעניין לבחון את התשובות של המשיבים לשאלות (ולתשובות) שהצעת בסוף הטור, ולהשוות את הממצאים שיתקבלו לממצאים שלנו.
