מלחמת עזה

כל הבטחה לגיוס עתידי היא הבטחה על הקרח, בעיקר במקרה שבמקביל ל״תהליך״ יבוטלו הסנקציות על המשתמטים. וזה העניין שלשמו הכנסת נערכת

חיסול סינואר הוא הוכחה למשהו. למה? למה שחשבתי קודם

רוב חברי הכנסת יודעים מה המינימום שיש הכרח לעשות. אם יעשו או לא, זו כבר שאלה אחרת

יכול להיות, שכל מה שהממשל רוצה זה למתוח את הדיון הזה עוד קצת, עד לאחר הבחירות – האם ישראל יכולה להמתין עם תגובתה כל כך הרבה? ארבעה שבועות? שאלה מעניינת

התנהלות ההנהגה הישראלית ומערכת ניהול הסיכונים מול הממשל

האם ישראל, יכולה הייתה לעשות אחרת, כך שהמלחמה תהיה יותר קצרה

על תיאודיציה, על תפילה, על הימים הנוראים, על איפה היה אלוהים

עכשיו, פתאום, ישראל נראית מנצחת. את הממשל האמריקאי זה קצת מבלבל

הדילמה של מקללן וזו של לינקולן אחרי קרב אנטיאטם לא שונה במהותה מזו של ישראל בלבנון

לומר ״שילכו״ מתוך כעס, או אדישות, או דווקנות, זה מעשה לא פטריוטי