נתניהו

לפתע מתברר – שייתכן שישראל תצטרך ללמוד לחיות בלי האיום האיראני. אם זה יקרה – כאשר זה יקרה – ישראל תשתנה באופן דרמטי

זה לא נגמר כמובן. או שהמערכה הצבאית תימשך, כי האיראנים לא יקבלו החלטה לוותר ולהיכנע. או שהמערכה הדיפלומטית תתחיל

האמון בנתניהו של כלל הציבור היהודי עלה משמעותית, מ-37% ל-49%. העלייה באה בעיקר בזכות סוג של ״חזרה הביתה״ של מצביעי קואליציה

ישראל קיבלה החלטה שקל לנמק, וקל להסביר. אם יש לה יכולת לחסל את תוכנית הגרעין האיראנית, או להביא להחלפת השלטון באיראן – ההחלטה לתקוף היא בלי ספק החלטה נכונה

אין לאף אחד בקואליציה מה להרוויח מבחירות. אז למה בכל זאת יש אפשרות שיהיו?

במדינת ישראל של 2025, אי אפשר לפסול אדם מלקבל תפקיד בטענה הפשוטה, הלא מפורטת, שהוא ״משיחי״

סיבה אחת לתמוך, ארבע להתנגד – האם זה אומר שצריך להתנגד? התשובה היא לא בהכרח

גם אחרי שלוקחים בחשבון את מכשול האמון, הממשלה לא עושה עבודה טובה בהנהרה של הכיוון שאליו היא חותרת, ובעיקר של הצעדים שהיא מתכוונת לנקוט כדי לממש את מטרותיה

החוששים ממלחמת אזרחים אינם חוששים מדיפ סטייט – החוששים מדיפ סטייט אינם חוששים ממלחמת אזרחים. הם אינם רואים את אותה מציאות

לא קל לראות את ישראל חוזרת למצב של מלחמה כאשר ציבור גדול סבור שמניעיו של המנהיג, מי ששולח חיילים לקרב, אינם טהורים