fbpx

אז מה חושבים עלינו האמריקאים? סדר בסקרים הסותרים

 

מה חושבים האמריקאים על המלחמה בעזה? ביום רביעי אמרו לנו: הם בעדנו. כי פורסם סקר של האריס. ביום חמישי כבר אמרו: הם פונים נגדנו. כי היה סקר של גאלופ. ולפני שבוע היה עוד אחד, של פיו. גם הוא יחסית בעדנו. והתמונה מבלבלת. ולא אחידה. תלוי מה שואלים, ומתי, ואת מי, ובאיזה נוסח. תלוי מה זה ״בעדנו״ ומה זה ״נגדנו״. ננסה לעשות בזה קצת סדר. אולי בסוף גם תהיה תשובה יותר ברורה.

היום השמיני: הספר החדש של מיכה גודמן שכולם מדברים עליו

הוטו האמריקאי: ככה נראית מדיניות ישראלית צודקת ולא חכמה

נתחיל מהמובן מאליו. בסקר האריס, שיעור האמון בנשיא ביידן הוא 46%. בסקר גאלופ הוא 40%. זה פער לא מבוטל, שמסייע להבין שבין שני סקרים יש הבדלים, ולא רק כשמדובר בישראל. יש גם הבדלים ברמת האמינות שמיוחסת לסקרים. גאלופ נחשבים יותר. אבל לא צריך להיאחז דווקא בהבדלים הללו. אפשר להסביר את הרושם ההפוך שהותירו הסקרים במבט ממוקד יותר על תוכנם.

בסקר גאלופ שאלו על ישראל כך: האם אתה תומך או לא תומך בפעולות הצבאיות שישראל נקטה בעזה? בסקר האריס שאלו כך: בעימות הנוכחי האם אתה תומך יותר בישראל או בחמאס? אלה כמובן שאלות שונות. אין שום קושי לומר: אני תומך בישראל יותר מאשר בחמאס – כי מי בכלל רוצה לתמוך בחמאס – ובאותה עת לחשוב שישראל מגזימה בפעולה הצבאית ולהפסיק לתמוך בה. ״בה״ – בפעולה. לא ״בה״ בישראל. כלומר, אין סתירה. אין קושי ליישב את התשובות שניתנו בסקר האריס עם התשובות שניתנו בסקר גאלופ. נוסח השאלות הכתיב תשובות אחרות, בנוסף על פערים שתמיד יש בין סקרים.

ושימו לב לממצא דומה בשני הסקרים: מי שעוקב ביתר תשומת לב אחר מה שקורה כאן, נוטה להיות יותר בצד של ישראל. ושימו לב לעוד ממצא דומה, חשוב לא פחות, בשני הסקרים: התמיכה בישראל נשחקת לעומת ממצאים קודמים. כן – היא נשחקת, אמנם פחות, גם בסקר של האריס. מי שיטרח לפתוח לא רק את הסקר של מרץ, אלא גם את זה של פברואר, יגלה שחיקה. לא גדולה, אבל ברורה, בכמה שאלות. שיעור התומכים בישראל לעומת חמאס היה מעל שמונים אחוז בפברואר, וירד למתחת לשמונים אחוז במרץ. גם שיעור המסכימים שישראל מנסה להימנע מפגיעה בחפים מפשע ירד במרץ לעומת החודש הקודם. ובהשוואה בין מרץ לבין ינואר, יש עלייה בשיעור האומרים שצריך הפסקת אש מיידית ללא תנאים מוקדמים. שוב, לא עלייה דרמטית, אבל עלייה. התמיכה בישראל נראית גבוהה בסקר של האריס, ובכל זאת קצת מתכווצת. זה במידת מה מחזק את תחושת הבטחון ביחס לנכונות הממצא של גאלופ, המתאר התכווצות.

הנה, אנחנו מתקרבים למסקנה ראשונה: התמיכה בישראל – גבוהה או נמוכה, זה עוד לא החלטנו – נמצאת בירידה. אגב, זה מה שאמר הנשיא לשעבר דונלד טראמפ בראיון שהעניק השבוע לעיתון ישראל היום. זה מה שאומרים מי שמקיפים את הנשיא ג׳ו ביידן. אם הפוליטיקאים משני הצדדים מזהירים מפני אותה מגמה, אפשר להניח שהחושים החדים שלהם מבחינים במשהו.

ואחרי שהכרענו בשאלת המגמה – ירידה – נידרש לשאלת רמת התמיכה – גבוהה או נמוכה. וכמובן, את הדיון בשאלה הזאת צריך לפתוח בשאלה על שאלה: מה זה ״גבוהה״, או מה זה ״נמוכה״. האם אנו, הישראלים, מצפים לתשעים אחוז תמיכה בארה״ב, או מרגישים טוב גם עם שישים אחוז תמיכה. האם אנחנו משווים את עצמנו לצרפתים, או בריטים, או אוסטרלים, ורוצים שהתמיכה בישראל תהיה כמו התמיכה במדינות כאלה, או שנסתפק בכך שהתמיכה בישראל גבוהה יותר מהתמיכה באויבי ישראל – איראן, או חמאס, או הרשות הפלשתינית (שאינה בדיוק אוייבת, אבל לצורך העניין היא בודאי יריבה).

גם בהקשר הזה יש הבדל ברור בין השאלון של גאלופ לזה של האריס. בגאלופ שואלים על ישראל. כמה האמריקאים תומכים בפעולה מסויימת של ישראל. בהאריס, כמעט בכל שאלה, יש מרכיב של השוואה. האם המשבר הוא בעיקר באשמת ישראל או בעיקר באשמת חמאס? כאן צריך לבחור – ישראל או חמאס. וגם אי אפשר לומר ״באשמת שתיהן״ (לא שאני חושב שהמשבר באשמת ישראל, אבל אמריקאים עשויים לחשוב כך). ועוד שאלת עם מרכיב של השוואה: איך לסיים את המשבר, בעצירת האש של ישראל או רק עם שחרור החטופים על ידי חמאס. כאמור, יש הבדל גדול בין שאלה שיש בה התייחסות לחמאס לשאלה שאין בה התייחסות לחמאס.

נסכם: התמיכה בישראל יורדת. בעיקר בהקשר לעוצמת הפעילות שלה בעזה. שימו לב שאפילו בסקר האריס האוהד יש רוב שמאמין למספר ההרוגים שמציג חמאס – שלושים אלף. היא יורדת די מהר, באופן שמחייב התייחסות וזהירות. האם זה אומר שמצבה של ישראל בדעת הקהל האמריקאית רע? לא – זו תהיה טענה מוגזמת בשלב זה. סקר פיו מלמד שרוב האמריקאים מבינים שלישראל הייתה סיבה טובה לפעול לאחר 7 באוקטובר. אבל אין רוב ברור שמסכים שישראל פועלת בדרך סבירה (ומצד שני, יש רוב עצום שמסכים שחמאס לא פעל בדרך סבירה. שוב, אם הולכים להשוואה ולא למבט על ישראל לבדה, מצבנו מייד משתפר). וכדאי לשים לב – זה לא חדש אבל מטריד – שבקרב צעירים אמריקאים ישראל מקבלת ציונים גרועים אפילו בהשוואה לחמאס. אפילו בהשוואה לחמאס! 38% מהצעירים עד גיל 29 אמרו שלישראל יש סיבות טובות להילחם בחמאס. שיעור כמעט זהה – 34% אחוז מהצעירים – אמרו שלחמאס יש סיבות טובות להילחם בישראל.

תאמרו: האמריקאים לא יודעים על מה הם מדברים. תאמרו: האמריקאים תמימים. תאמרו: סתומים. תאמרו: פרוגרסיבים מטורללים. הכל נכון, אבל לא רלבנטי. זו המעצמה שעל כוחה ישראל נשענת. וכל עוד זה המצב, אלה האזרחים שאיתם ישראל צריכה למצוא דרך להסתדר.

 

, , , , , , , ,

14/04/2024איפוק הוא לא תבוסה. המתנה אינה הכלה רונן ברגמן, Ynet
כמה ימי מילואים כל אחד יחסוך אם החרדים יתגייסו ליאור באקאלו, N12
אנחנו נלחמים, ובחוץ חוזרים לריב קלמן ליבסקינד, מעריב
"להרצי אין אויבים, אבל גם אין לו חברים" איתי אילנאי, ישראל היום
קו אחד לשתי התנקשויות: חוסר מחשבה על התוצאות עמוס הראל, הארץ
בירקנפלד, למה הפסקנו להיות ציידים-לקטים? שמואל רוזנר, הקיפוד והשועל
הסכנה הקיומית למדינת ישראל מגיעה דווקא מניו יורק מוריס הירש, מקור ראשון
ההישגים הצבאיים אינם מתורגמים להישגים אסטרטגיים אבי יששכרוף, Ynet
מה מכשיר את הרמטכ"ל להבין את סינוואר? אבי גיל, וואלה
ישראל יכולה להיגמל מהתלות בווטו האמריקני ניצן דוד פוקס, מקור ראשון








מפלגה מושבים בכנסת סקר אחרון
(2024-04-12)
ממוצע המדד
המחנה הממלכתי 8 30 30
הליכוד 32 19 20
יש עתיד 24 15 12.7
ש״ס 11 9 10.1
ישראל ביתנו 6 12 9.4
עוצמה יהודית 6 10 9.4
יהדות התורה 7 7 7.2
רע״מ 5 5 5.1
חדש תע״ל 5 5 4.6
מרצ 0 4 4.5
תקווה חדשה 4 4 3.6
הציונות הדתית 8 0 2.9
עבודה 4 0 1
בל״ד 0 0 0

הקליקו על הטורים כדי לארגן את הנתונים לפי סדר