fbpx

ממדים ללימודים: ההימור המטריד של נתניהו

בואו ננסה את זה בלי להתרגז. ברור שכולנו אוהבים את החיילים, רוצים שיהיה להם טוב. ברור שכולנו בעד שיקבלו את כספי מדים ללימודים. עכשיו נשאל: האם חובת האופוזיציה, במקרה כזה, להצביע בעד החוק, כדי לאפשר את מה שכולנו רוצים? או שיש לאופוזיציה סיבות טובות להתנגד לחוק, למרות שזה מה שכולנו רוצים?

בואו לבחור מה האתגר הכי גדול של מדינת ישראל

אז מה דעתכם: האם ישראל היא מדינה מוסרית?

הנימוק החזק נגד האופוזיציה הוא נימוק הענייניות: אם אתם בעד מדים ללימודים, אם אתם בעד החיילים, למה שתצביעו נגד? בחיי היומיום של האזרחים, כאשר בני אדם תומכים במשהו, הם בדרך כלל לא מפגינים את תמיכתם בהתנגדות. זה נשמע כמעט כמו אבסורד: תומכים – ומצביעים נגד. אם האופוזיציה רוצה להיות עניינית, בהתמקד בחוק עצמו, ברור שחבריה (לפחות חברית ליכוד והציונות הדתית, ולהערכתי גם ש״ס) אמורים להצביע בעד החוק.

הנימוק המשני נגד האופוזיציה הוא נימוק התועלת: רוב גדול של הציבור תומך בחיילים. רוב גדול של המצביעים שלכם תומכים בחיילים. בכל שנה, כאשר המכון למדיניות העם היהודי שואל מי הקבוצה שהכי תורמת לישראל, החיילים תמיד מגיעים במקום הראשון (ראו גרף, לנתוני 2022). לכן, כאשר מפלגה מצביעה נגד החיילים, היא מסתכנת באובדן תמיכה. קודם כל, תמיכת החיילים עצמם, אלה שאמורים לקבל את מלגת מדים ללימודים. הם כועסים מאוד על האפשרות שלא יקבלו את המלגה. כועסים בצדק. אם יראו בליכוד את המפלגה האחראית לכך שלא יקבלו את המלגה, הם ואולי גם הוריהם, דודיהם, אחיניותיהם, כלותיהם, יכעסו איתם. ולא יהיה קל לחמוק מהכעס הזה. הקרב נגד מדים ללימודים הוא לא קרב נגד הקצינים הבכירים, זה לא מלחמת אלאור עזריה שאפשר להציג אותה כעניין פוליטי נגד השמאלנים בצמרת. זה קרב על הראש של החיילים. חיילי גולני ומגלן, חיילות תותחנים וחיילות קרקל.

עכשיו לנימוקים בעד. יש נימוקים בעד. אפשר להתרגז עליהם, אבל כדאי לשמוע אותם. ראשי האופוזיציה אולי ציניקנים (יומיים אחרי פרשת זועבי מותר להודות שגם בקואליציה יש ציניקנים), אבל אינם טיפשים. אם החליטו, כלומר, נתניהו החליט, לצאת לקרב הזה, מן הסתם יש מאחורי ההחלטה הגיון שרצוי לנסות להבין. מהן אבני הבניין של החלטה כזאת? יש בסיס עקרוני, בסיס טקטי ובסיס פוליטי.

הבסיס העקרוני הוא זה: תפקידה של הקואליציה להעביר חוקים. תפקידה של האופוזיציה לבלום חוקים. בעיקר – כאשר בלימת החוקים תוכיח בדיוק את מה שהאופוזיציה מנסה להוכיח: שהקואליציה נשענת על קולותיהם של מי שאינם שותפים לגיטימיים לניהול המדינה. שוב, אפשר להסכים או לא להסכים, אבל המהלך שאותו מנהלים הליכוד ושותפיו הוא מהלך שמטרתו להזהיר את הבוחרים מפני חבירה למפלגות שאינן רואות את חזון המדינה כפי שרוב הציבור היהודי רואה אותו. ההצבעה על מדים ללימודים היא בדיוק מה שהאופוזיציה צריכה כדי להוכיח את עמדתה. הנה, ראו איך כאשר זה מגיע לעניינים של צה״ל, הקואליציה לא מסתדרת. היא צריכה לרוץ ולהתחנן לתמיכה של האופוזיציה, כי אין לקואליציה מספיק חברי כנסת שיתמכו בסיוע לחיילים. מרגיז? בהחלט. מתנהל על גבם של החיילים? אין ספק. אבל קשה להכחיש שיש בטענה הזאת מידה של צדק. לקואליציה יש קושי לגייס רוב לסיוע לחיילים, כפי שמותר להניח שיהיה לה קשה לה להתמודד עם מהומות בהר הבית או עימות בעזה.

עכשיו לעניין הטקטי: לאופוזיציה יש עניין להראות שהקואליציה לא מתפקדת כדי לזרז את פירוקה. כל הצבעה שלא עוברת, כל חוק חיוני שלא מאושר, מעיד על כך שאין לקואליציה יכולת לנהל את המדינה, וכל מה שנותר לה הוא לדחות את הקץ הבלתי נמנע (שמאחוריו המטרה למנוע את הקץ האמיתי בעיני רוב בוחרי מפלגות הקואליציה – שובו של נתניהו). יכול להיות שבליכוד (כלומר, בראש של נתניהו) ישנה הערכה שמניעת העברת החוק תזרז את נפילתה של הקואליציה. מצד שני, אולי בליכוד סבורים שהעברת החוק תייצר אשליה של נורמליות. הנה, כשצריך אפשר לתפקד. ואם הקואליציה לא יכולה, האופוזיציה תציל אותה. אלא שהאופוזיציה לא רוצה אשליה של נורמליות ולא רוצה להציל אף אחד – היא רוצה להפיל את הקואליציה. על גב החיילים? כן, כנראה שגם על גב החיילים (בליכוד יאמרו לכם: קודם נפיל את הממשלה, ואז נעביר את ממדים ללימודים).

הבסיס הפוליטי להחלטה הוא גם הכי קשה וגם הכי מטריד: נתניהו כנראה מעריך, שהחברה הישראלית כל כך מקוטבת, כל כך מסורה לניגוח היריבים הפוליטיים, עד שאפילו פגיעה בחיילים לא תסיט אותה מדרכה. כלומר – הוא מניח שבמצב הדברים הנוכחי, לבוחרות ולבוחרים יותר חשוב להלום בצד השני, מאשר לדאוג לרווחתם של מי שלובשים מדים ויוצאים לשכב במארבים בלילות. בעצם, הוא סבור, בניגוד לכמה מחבריו בליכוד שהשמיעו בתחילה קולות רפים של מחאה, שלא יהיה מחיר פוליטי להחלטה למנוע את העברת ממדים ללימודים. הוא מניח שבוחרי האופוזיציה כל כך מתעבים את הממשלה עד שישלימו עם מניעת הטבה מחיילי צה״ל אם זה מה שצריך כדי להביך את נפתלי בנט ואת יאיר לפיד. במובן הזה, ראשי וראשות הקואליציה והאופוזיציה מנהלים קרב של חירשים. בנט משוכנע שנתניהו שוגה, ושעכשיו יקבל סופסוף לידיו כלי ניגוח משמעותי: הוא יוכל להזכיר לבוחרים שנתניהו עד כדי כך ציניקן, שסירב לבקשה לסייע לחיילי צה״ל לקבל מלגה. נתניהו סבור שבנט שוגה: הוא לא מבין שתומכי הליכוד כל כך לא רוצים את הממשלה הזאת עד שיאטמו את אוזניהם לשוועת החיילים המשוחררים, ובלבד שיושג ניצחון בכנסת.

מי מהם צודק? בנט מהמר, ומביא את החוק לכנסת. נתניהו מהמר, ומתעקש על התנגדות לחוק. או שאחד מהם ימצמץ ברגע. האחרון, או שהסקרים של השבועות הבאים ילמדו אותנו מי צדק ומי טעה. ויהיה רק מבחן אחד שייתן תשובה לשאלה הזאת: לא מה יקרה למלגות של החיילים – מה יקרה למנדטים של הליכוד.

, , , , , , , , ,

28/03/2024האתגר ההיסטורי שהמלחמה מציבה בפני פרשני ההלכה מיכה גודמן, אפרת שפירא רוזנברג, מפלגת המחשבות
הקיפאון במו"מ עלול להוביל להתלקחות בלבנון עמוס הראל, הארץ
הראיון עם דונלד טראמפ אריאל כהנא, עומר לחמנוביץ׳, ישראל היום
במקום ניצחון מוחלט: ניצחון יחסי וסביר גיורא איילנד, Ynet
לא באנו לפתור את בעיית הגיוס - באנו לריב עפר שלח, N12
האתגר הוא לשחרר את הדור החרדי הבא מחומות הגטו נחום ברנע, Ynet
חוק הגיוס שמביאה הממשלה הוא הרסני למדינה איילת שקד, N12
המצב בדעת הקהל הפלסטינית: מייאש אך מפכח מיכאל מילשטיין, Ynet
האם בקרוב נגלה שאנחנו (לא) לבדנו? שמואל רוזנר, הקיפוד והשועל
האם ישראל על סף מלחמת אזרחים? שאול אריאלי, הארץ








מפלגה מושבים בכנסת סקר אחרון
(2024-03-22)
ממוצע המדד
המחנה הממלכתי 12 35 34.6
הליכוד 32 17 19.3
יש עתיד 24 12 12.1
ש״ס 11 10 9.9
ישראל ביתנו 6 10 9.8
עוצמה יהודית 6 10 9.1
יהדות התורה 7 6 6.8
תקווה חדשה 0 5.1
רע״מ 5 5 4.7
מרצ 0 5 4.5
חדש תע״ל 5 5 4.3
הציונות הדתית 8 5 2.4
בל״ד 0 0 0.3
עבודה 4 0 0

הקליקו על הטורים כדי לארגן את הנתונים לפי סדר