פרסומים
שלום, אנחנו המדד. ויש לנו בקשה: אם גם אתכם מעניין להבין טוב יותר את ישראל, אם גם לכם יש שאלות על פוליטיקה, זהות וחברה, אם גם אתם מחפשים דרכים להביט במציאות הישראלית בלי פילטרים של ספין, אם גם לטעמכם התרבות שלנו שווה מבט נוסף, נטול פניות, בואו והצטרפו אלינו. הצטרפו כקוראים. הצטרפו כשותפים. המדד הוא פרויקט שאין לו חיים בלי שותפים פעילים. המדד הוא פרויקט שאין בו טעם בלי שותפים מתעניינים. אתכם – השותפים – הוא יכול להיות הרפתקה מסקרנת, פוקחת עיניים, מחכימה – לכם ולנו.
אנחנו שלושה. קוראים, כותבים, מתכנתים, משקללים. תוכלו לקרוא עלינו כמה מילים כאן. מטרתנו פשוטה: להבין טוב יותר את ישראל (וגם דברים שמעבר לישראל). לחקור מגמות, לזהות כיווני התקדמות, לפענח תנודות, לפצח קשרים נסתרים. השפה שלנו היא שפת הניתוח הכמותי. כלי העבודה שלנו הם השותפים – אתם. מי מכם שיבואו, יצטרפו, ישיבו ויגיבו. אנחנו נשתף אתכם בכל דבר מעניין שנגלה. נבדוק אתכם רעיונות חדשים. נציע לכם פעילות מאתגרת.
נדמה לנו שאפשר לעשות כאן דבר שיש לו משמעות. הנה דוגמה: השאלון שלנו על סדרי עדיפויות בתוכניות הלימודים יכול לספק לא מעט תובנות בתקופת משבר של מערכת החינוך. אנחנו מקווים שישיבו עליו תלמידים, הורים ומורים. אנחנו מקווים שמסקנותיו יעשירו מנהלים, מחנכים, פקידים וקובעי מדיניות. קחו חמש דקות ונסו אותו. זה אתגר מסקרן. כשתסיימו להשיב, תוכלו לראות את ההבדלים ביניכם לבין אחרים שהתמודדו עם האתגר הזה. מי בעד יותר מתמטיקה, ומי בעד יותר חינוך גופני. לא קל לקבוע מערכת שעות לתלמידים. השעות שתקצו לכל מקצוע מבטאות סדרי עדיפויות, הן מבטאות ערכים, הן מבטאות תפיסות עולם, הן מבטאות הערכה ביחס למה שצופן העתיד לילדים הלומדים. נסו את זה.
וכמובן, זה לא הדבר היחיד שתוכלו לנסות אצלנו. לקראת מה שנראה כמו עוד סיבוב בחירות, אנחנו מציעים מבט משוקלל, וקצת יותר משוכלל, על מצב הסקרים והזירה הפוליטית. המדדים שלנו, לפי מפלגות ולפי קואליציות, מתעדכנים כל יום. אם תרצו לבחון עד כמה אתם מבינים את המגמות הפוליטיות, אנחנו מציעים לכם הזדמנות לבחון את עצמכם מול הגרף המשתנה, אתם נגד הסקרים. תוכלו לעקוב, ולנסות לזהות את מי שקולע תמיד. תוכלו ללוות אתנו את מערכת הבחירות הסוערת.
אנחנו משיקים את המדד עם הכלים האלה, ועם עוד כמה תוספות. תהיה שיחה עם הפרופ׳ קמיל פוקס, היועץ מדעי של הפרויקט הזה, על מודלים, תחזיות, סקרים וכלי מדידה. יהיה פודקסט חדש של שמואל רוזנר, שהפרק הראשון שלו בוחן את השאלה ״האם כדאי לכם להתחסן נגד קורונה״, ומפליג לעוד שאלות חשובות על מנהיגות, אמון ומוסר. המלצות הקריאה שלנו מתעדכנות כמה פעמים בשבוע. טורים קצרים יתוספו פעם ביומיים שלושה. תוכלו לקרוא כבר עכשיו על אמון הציבור בקצינים וחיילים, על יהודים תומכי ג׳ו ביידן, כמה מילים על מראדונה, ומשהו לקראת הדלקת הנרות בחנוכה.
אנחנו משיקים את המדד בסקרנות ועם שילוב של תקווה ושל ספקנות – האם תצטרפו אלינו? זה לא מסובך. רק הקליקו כאן, ואל תתחרטו באמצע (זה לא יותר מכמה דקות).
לשאלות, צרו קשר. לרעיונות, צרו קשר. לבקשות, צרו קשר. נשתדל להשיב מהר.
תודה.
צוות המדד (שמואל, קמיל ונח)
זה אולי לא הדבר הכי אלגנטי לעשות, ובכל זאת קצת מעניין לפחות כהרהור. לקחנו שני סקרי דעת קהל שבדקו את יחסם של הישראלים לצה״ל. האחרון עדכני ממש, בעריכת מנחם לזר עבור המכון לדמוקרטיה. תחת הכותרת (הנחמדה) ״צבא הרגעה לישראל״, הסקר מלמד על רמת האמון הגבוהה בצבא, כולל רצון של חלק גדול מהאוכלוסייה להפיל על צה״ל, מעבר למשימתו העיקרית, גם את הטיפול במגפת הקורונה. נדמה שאם היינו שואלים אם צה״ל צריך לטפל גם בהתחממות הגלובלית, בפלישת חזירי הבר לחיפה, באבטלה, ביחסים עם האיחוד האירופי, התגובה תמיד היתה זהה. הציבור פשוט מאמין שלובשי המדים מתאימים יותר לביצוע משימות מגורמים אחרים – כמו ממשלה, או הסתדרות, או ארגוני חברה. הנה, כך מנסחים זאת אנשי המכון:
רוב הציבור הישראלי רואה בצה”ל לא רק כמי שצריך לבצע משימות צבאיות הקשורות ללחימה באויב בלבד, אם כי כגוף שצריך לבצע גם משימות חברתיות, כמו מעור בטיפול במשבר הקורונה או קורסים בעברית. 65% מהם אף היו רוצים שניהול הטיפול במשבר יועבר לידי הצבא. הקונצנזוס לכך חוצה מחנות פוליטיים – 78% מהשמאל, 71% מהמרכז ו-61% מהימין היו רוצים בכך. ככלל, התמיכה בהעברת ניהול משבר הקורונה לידי צה”ל גבוהה יותר בקרב מבוגרים.
אותנו עניינה במיוחד הפסקה הבאה, הנוגעת לאמון כללי של הציבור בצבא.
