פרסומים

בימים האחרונים שמעתי מכמה ישראלים חכמים, שהפער בסקרים מדאיג אותם. זה פער שפותח אפשרות תיאורטית לחשוב שתוצאות הבחירות זויפו

הפסיכולוגיה של בני אדם בכלל ושל מנהיגים בפרט מלמדת שבמקרים כאלה הנטייה היא לבחור בתוכנית, אבל טראמפ הוא נשיא הפכפך, אז מוטב לא לנחש

האם גילינו דבר חדש? נדמה שכן. רוב (קטן) בציבור רוצה שאת הועדה ימנה בית המשפט העליון. נדמה שגילינו שחלק מהרוב ער לעובדה שיהיה קושי לעשות את הדבר הזה – הנכון וראוי – ולזכות באמון ציבורי גבוה

הרוב היהודי לא מפנה אצבע מאשימה למדינה, הוא מפנה אצבע מאשימה למגזר הערבי עצמו. רוב היהודים סבורים שהמגזר אשם

מי שפעם הצביעו לליכוד תומכים בהצעה של ביסמוט כמעט בעשרים אחוז פחות ממי שהיום מתכוונים להצביע לליכוד. יותר מרבע מבוחרי הליכוד של 2022 מתנגדים להצעה

בהשוואה לנתונים מחודש יולי, יש עלייה משמעותית הן בקרב יהודים (מ-16% ל-34%) והן בקרב ערבים (מ-16% ל-19%) בהערכת האיום האיראני כאיום קיומי “במידה רבה”

לא, בוודאי שלא צריך להרים ידיים. ומצד שני, כדאי לשמור על ציפיות ריאליות, ובמקום לצעוק געוואלד – מה שהחשמונאים עשו פחות – מוטב להיערך

נגיד שמחר נערכות במקביל מאה מערכות בחירות תחת אותן הנחות יסוד. במקרה כזה, סמוטריץ׳ יזכה למושב בכנסת 3 או 4 פעמים. הוא לא יזכה לראות את הכנסת מבפנים ב-96 מקרים

נתניהו טוען כל העת שמערכת המשפט מפריעה לקיים מערכת דמוקרטית שבה הרוב קובע – אז ניתן לרוב לקבוע. הפסד או ניצחון, אחר כך חנינה

הרצוג מסתכן בכך שייתן חנינה, ושאחר כך יתברר שהתנאים שהציב עפו ברוח מצויה של הכנסת. נתניהו מסתכן בכך שיסכים לתנאים שבכוונתו להפר, ושאחר כך יתברר שלהפר אותם יותר קשה מכפי שחשב