נתוני רקע לביקורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בוושינגטון השבוע
הציוץ והסערה מצדיקים מבט נוסף, משום שיש בהם ללמד על כמה דברים
“אמון הציבור הוא נכס חשוב שאותו על הרשות השופטת לשמר ולטפח״. אבל ״נכס חשוב״ זה לא אומר נכס יחיד. לבית המשפט יש עוד נכסים
49% מההורים בוחרי הקואליציה אמרו ״כי יש אנשים שלא אוהבים יהודים״. מקרב ההורים מצביעי האופוזיציה, רק 11% בחרו בתשובה הזאת
הציבור התייחס לשאלת התפטרות הרמטכ״ל וקצינים בכירים אחרים כשאלה פוליטית
הציבור בעד עסקה שהוא נגד התוצאה שהוא מאמין שתהיה לה. זה לא בהכרח לגנותו. המצב באמת מורכב
מה שנכון במקרה של קרטר, יוכל לחזור על עצמו, בעוד כמה שנים שזה לא יהיה, גם במקרה של ביידן
לימין אין אמון מרקיע שחקים בנשיא. וזה עוד לפני שנודע על הפעלת הלחצים בשאלת עסקת החטופים
באופן אירוני, טרגי, דווקא המכה הקשה מאוד, דווקא המספר הגדול של חטופים, היחס הנורא אליהם, גורלם שקשה להשלים איתו – דווקא כל אלה הקשיחו את לבם של הישראלים
בעוד שהרצון בפשרה הוא כללי, פרטי הפשרה הם קונקרטיים. אפשר לרצות פשרה בלי לרצות את הפשרה הזאת. אפשר גם לרצות את הפשרה הזאת בלי לרצות פשרה