מה שנכון במקרה של קרטר, יוכל לחזור על עצמו, בעוד כמה שנים שזה לא יהיה, גם במקרה של ביידן
לימין אין אמון מרקיע שחקים בנשיא. וזה עוד לפני שנודע על הפעלת הלחצים בשאלת עסקת החטופים
באופן אירוני, טרגי, דווקא המכה הקשה מאוד, דווקא המספר הגדול של חטופים, היחס הנורא אליהם, גורלם שקשה להשלים איתו – דווקא כל אלה הקשיחו את לבם של הישראלים
בעוד שהרצון בפשרה הוא כללי, פרטי הפשרה הם קונקרטיים. אפשר לרצות פשרה בלי לרצות את הפשרה הזאת. אפשר גם לרצות את הפשרה הזאת בלי לרצות פשרה
נו, רוצים או לא רוצים? טענות יוצאות דופן דורשות ראיות יוצאות דופן
אולי בגלל ששוועת המילואימניקים הגיעה לאוזניים הנכונות, צה״ל פתאום הפסיק לשחק
הדבר החשוב ביותר בכל דיון על ארבע השנים של טראמפ, הן ההזדמנויות
2% יהודים באמריקה, 6% יהודים בקונגרס הנכנס
האם הספקנות משותפת לכולם, או שיש ספקנים יותר, ספקנים פחות, ספקנים מאוד, ולא ספקנים בכלל?
הפתרון לא יכול להיות ״אז נכשיר רופאים אחרים פחות טובים״