פרסומים

כמה קל להדביק אותם? הרכבנו מודל של הבדלים ודמיון בין בוחרי מפלגות שונות בהתבסס של 3 שאלות בארבעה תחומים, מסקרים שונים

למה שארדן לא יבקש להיות ראש הממשלה, עם מפלגה של שישה או שבעה מנדטים. הרי כבר הוכח שזה אפשרי, ובנט הוא האחרון שיוכל להתלונן על תביעה כזאת

הפער המשמעותי באמון – הפער לטובת נתניהו לעומת הקואליציה – הוא דווקא בקרב בוחרי הקואליציה, הקהל שאותו נתניהו רוצה להחזיר אליו

מהפך כמעט זהה לזה שעבר על בנט עבר על פוליטיקאי חשוב ממנו, לפני בערך עשור. שמו: ברק אובמה. וגם כאשר אובמה שינה את דעתו על נישואים חד מיניים התגובה היתה דומה

גם טראמפ איים להרוס תשתיות באיראן. גם טראמפ כנראה האמין, אולי עוד מאמין, שהרס כזה ייאלץ משטר עקשני להתפשר איתו. במונחי שנות השישים, הוא בצד של מודיעין חיל האוויר – לא בצד של הסי.אי.איי

אז התלות ביחסים עם אמריקה תמשך, והאתגר ברור: דעת הקהל האמריקאית פונה נגדנו. לזה, באופן פשוט, אפשר להציע שני סוגים של פתרונות

יש נתון מעניין, ששווה לבחון מעת לעת: מה חושב הציבור על מה שיקרה בבחירות. זה דומה, במידה מסוימת, לבחינה של אתרי ההימורים שיש בהם שאלה על הבחירות

במסגרת החלום אפשר להציב כל יעד, ולטעון שמי שאינו מסכים ליעד כזה הוא אדם שלא הפנים את הלקח של שבעה באוקטובר. מה הלקח? כל עוד יש לנו אויבים אנחנו בסכנה, ולכן יש להיפטר מכל האויבים. אם תרצו, אין זו אגדה

בשנה שעברה, בערך רבע מהמשיבים תיעדפו ״הוספת כסף לשיקום הצפון והדרום״. השנה – קפיצה משמעותית. זה הסעיף הכי מתועדף מכל הסעיפים

האם יותר מועיל שנפגע כושר הייצור של איראן, או יותר מזיק שאיראן יצאה בתחושה שהיא מסוגלת לעמוד אפילו מול ארה״ב. כל משקיף עשוי לתת משקל אחר לסעיפים הללו מול סעיפים אחרים, ולכן לסכם את המלחמה באופן אחר