פרסומים

המציאות כרגע היא כך: רוב מצביעי האופוזיציה המובהקים מעדיפים את איזנקוט על פני בנט. רוב המצביעים באיזור ההתלבטות מעדיפים את בנט על איזנקוט

אם המציאות לא תשתנה באורח דרמטי, אם המלחמה תיגמר באיראן מוחלשת, אפילו מוחלשת מאוד, אך לא שונה מהותית (כי יש לה אורניום והשלטון בשלטון), יהיה צורך לחזור

אם הצד של הקואליציה ינצח, יש בצד של האופוזיציה הרבה מאוד ישראלים שמתארים את התחושה שלהם ביום שאחרי כבלתי נסבלת. מה יעשו עם התחושה הזאת?

תוגת השבוע השני הביאה את ראש הממשלה נתניהו לדבר סוף סוף לציבור במסיבת עיתונאים, שבה אפשר היה להציג לו גם שאלות. טוב שעשה זאת, גם אם לא רק מהסיבה הנכונה

זה מה שעושה נתניהו כעת, לפי עדותו-שלו: מתמרץ מהלך שיביא אותנו ״להתמוטטות כלכלית ודמוגרפית״

האלטרנטיבה לתוצאה פוליטית שתייתר את הצורך בהמשך המלחמה – היא המשך המלחמה, שמטרתה שחיקה עד היסוד של הכוח האיראני להזיק

האמריקאים מתעדפים הגנה מפני טרור, ומניעת תפוצת גרעין, וטראמפ צריך לשכנע אותם שזה בדיוק מה שהוא מנסה לעשות

הנשארים עם לפיד נוטים להסכים לפשרות בכל מיני עניינים. העוזבים, בעיקר לכיוון הדמוקרטים, קשוחים יותר. יש עמדות – אין נכונות לפשרות. יש גם יותר כעס, יותר אי אמון

השאלה על איראן היא למעשה השאלה האם איראן החומייניסטית, הרדיקלית, דומה יותר לאמריקה של כותבי החוקה, או לצרפת של המהפכנים

מה אם סגל חושב שמדובר בפיקוח נפש, ולכן, בעיניו, פרשנותו לציווי ההלכתי עולה בקנה אחד עם שמירת השבת ההלכתית