גוש השינוי

כמעט אף אחד בישראל לא מייחס לגדי איזנקוט תכונות שלילית. כמעט אף אחד לא אומר שאיזנקוט לא פטריוט, לא אמין, לא הגון, לא ענייני, לא דואג לישראל

האם יש טעם בהצגת המודל ההסתברותי הזה? נדמה שיש בו טעם בהקשר של התאמת ציפיות למציאות

למה שארדן לא יבקש להיות ראש הממשלה, עם מפלגה של שישה או שבעה מנדטים. הרי כבר הוכח שזה אפשרי, ובנט הוא האחרון שיוכל להתלונן על תביעה כזאת

ישר זאת המפלגה שבנט מאבד לה הכי הרבה תומכים כרגע. בקובץ הנתונים שבחנו, בנט מאבד לישר פי שלושה יותר ממה שישר מאבדת לבנט

המציאות כרגע היא כך: רוב מצביעי האופוזיציה המובהקים מעדיפים את איזנקוט על פני בנט. רוב המצביעים באיזור ההתלבטות מעדיפים את בנט על איזנקוט

הבוקר של אחרי הבחירות, בתחילת הקיץ של יוני, או בתחילת הסתיו של אוקטובר, יהיה כנראה בוקר מעונן, בלי קשר למזג האוויר

את הנדסת גוש האופוזיציה מתחילים עם כמה הנחות יסוד. הנחה ראשונה: צריך מגוון כלשהו. לא טוב להציע רק מפלגה אחת, כי הבוחרים הישראלים מפונקים

אין בישראל בוחרים שבאמת מוכנים לא להחרים אף מפלגה

בהנחה שאיזנקוט יקים מפלגה, ואז יחבר אותה ליש עתיד, לבנט עשויה (עלולה?) להיוולד תחרות על תואר המפלגה הדומיננטית בגוש

אם כל מצביעי המחנה הממלכתי בבחירות הקודמות יצביעו בפריימריס לראשות המפלגה, איזנקוט ינצח את גנץ בהליכה